בעקבות החשיפות על השימוש הלא חוקי של המשטרה ברוגלה "פגסוס" של קבוצת NSO ואולי גם בתוכנות ריגול אחרות, נדרשת בדיקה מעמיקה. היועץ המשפטי לממשלה היוצא אביחי מנדלבליט הקים צוות שמטרתו לבחון את הפרטים, בראשות המשנה ליועץ לעניינים פליליים עמית מררי.

על הצוות לבחון לא רק את המקרים הפרטניים שבהם השתמשה המשטרה ברוגלה שלא כחוק או בחריגה מההסמכה שנתן בית המשפט, אלא גם יבדוק אם היתה תרבות ארגונית של שתיקה ושל הסתרת השימוש ביכולות הריגול. וכן נדרשת בדיקה של תרבות ההכחשה הנוהגת במשטרה.

בהתחשב בחומרה שבפגיעה בזכויות הפרט, נכון יהיה לערב בבדיקה גם גורמים שיש להם סמכות לחקור את המשטרה. מנדלבליט נמנע מלעשות זאת, אך הדרך הראויה למצות את הדין עם חוקרי משטרה ושאר אנשי משטרה שחצו את גבולות החוק היא על ידי העמדתם לדין. את משפט נתניהו היה צריך להימשך כסדרו, ובתוך כך לחקור ביסודיות מה משטרת ישראל עושה ברוגלה.

מיצוי הדין עם החוקרים אינו צריך לגרום לביטול אוטומטי של הליכים משפטייים נגד עבריינים שהורשעו או עבריינים נאשמים שמשפטם חל כעת. הגישה הרואה פסול בכל ראיה שהושגה שלא כחוק, וכן פוסלת כל ראיה או עדות שנגבתה בזכות הראיה הפסולה, מכונה "דוקטרינת פרי העץ המורעל" — ונדחתה מכל וכל בבית המשפט העליון בישראל.

בית המשפט העליון בישראל אימץ גישה מאוזנת יותר: בית משפט, בבואו לדון בבקשה לפסול ראיה שהושגה שלא כחוק, נדרש לשקלל בין מידת האי־חוקיות והפגיעה בזכויות הנאשם ובין אינטרסים אחרים, כמו האינטרס של ציבור במיצוי הדין. לא כל ראיה תיפסל.

הקריאות לביטול משפטו של בנימין נתניהו אינן מבוססות. ראשית כל, לא נעשה שימוש ברוגלה נגד נתניהו עצמו ולכן זכויותיו לא נפגעו ממנה. שנית, לפי הידוע כעת נעשה שימוש ברוגלה נגד עדים במשפט נתניהו, אך בית המשפט העליון לא קבע אם פגיעה בזכויות עדים — שלא כפגיעה בזכויות נאשם — מצדיקה פסילה של ראיה. שלישית, הראיות המרכזיות שהתביעה מבקשת להציג במשפט נתניהו לא הושגו בעזרת הרוגלה. רביעית, נראה שהמידע שהושג כך מהעדים במשפט נתניהו לא הובא כלל לידיעת צוות החקירה אלא נשאר בידי הצוותים הטכניים. קו ההגנה הביביסטי החדש, הדורש להפסיק את המשפט מיד, אינו סביר כל עיקר.