באחרונה הובאה לאישור הממשלה טיוטת חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי, שיזם שר המשפטים גדעון סער. 30 שנה חלפו מאז חוקקה ישראל חוק יסוד שעוסק בזכויות האדם.

יש לברך על כך שיש מי שיוזם את הרחבתה של מגילת הזכויות החוקתית הישראלית. חוק היסוד המדובר עוסק בנושא ראוי וחשוב, שחייב להיות מוסדר ומוגן ברמה החוקתית. הוא יעגן, בין השאר, את הזכות להליך פלילי הוגן, הזכות לייצוג משפטי בפלילים, עקרונות יסוד כמו חזקת החפות, זכויות בהליכי מעצר וחקירה, זכויות של נפגעי עבירה, ענישה אכזרית אסורה, ואת זכותם של קטינים ושל אנשים עם מוגבלויות לממש זכויותיהם אלה.

הבעיה היא, שטיוטת החוק כוללת סעיף המסכל במידה רבה את מטרותיו. מדובר בסעיף הקובע שחוק היסוד לא יפגע בתקפותם של דינים קודמים, מה שמכונה "שמירת דינים". המשמעות של הסעיף היא שכל החקיקה הקיימת היום, העוסקת בזכויות בחקירה, במשפט הפלילי ובסדר הדין הפלילי תהיה חסינה מביקורת חוקתית לפי חוק היסוד החדש. זאת אף על פי שהמשמעות העיקרית, ה"שיניים" העיקריות של זכויות יסוד, הן העליונוּת שלהן, כחלק מהחוקה, על חוקים רגילים והיכולת של בית המשפט לקיים ביקורת חוקתית ולקבוע, במקרים נדירים, שחוק רגיל בטל מפני שהוא סותר את הזכות החוקתית בחוק היסוד.

סעיף שמירת הדינים קובע, כי ביקורת חוקתית כזאת תיעשה רק על חוקים חדשים, כאלה שיאושרו כחוקים רק לאחר כניסת חוק יסוד: זכויות בהליך פלילי לתוקף. התוצאה היא, שהחוק יהיה מעין גזירת סרט חגיגית ללא משמעות רבה בפועל. גם אם יוכל לשמש השראה פרשנית, לא לשם כך נועדו זכויות יסוד.

נכון הדבר כי גם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כלל בתוכו פסקת "שמירת דינים" כזו, ולכן ביקורת חוקתית מכוחו נעשית רק על חוקים החל משנת 1992. אך שם, שמירת הדינים נעשתה בשם שמירת הסטטוס קוו בין דת ומדינה, ונושאים "זהותיים" שבמחלוקת. בחוק הנדון היום אין מחלוקת כזו, והסיבה היחידה לשמירת דינים היא חשש רשויות התביעה מריבוי הליכים ואיתגוּר הלכות משפטיות קיימות. זו לא סיבה מספיק טובה להחלשת החוק.

את חוק יסוד: זכויות בהליך פלילי יש לאשר אפוא ללא סעיף שמירת הדינים, או לאשרו עם סעיף שמירת דינים לזמן מוגבל, שיאפשר לממשלה להיערך לכניסת חוק היסוד לתוקף, אך לאחריהן להחיל את העקרונות הצודקים שהוא מקדם על כל החקיקה בישראל.