התנחלות היא התנחלות היא התנחלות, גם אם היא מורכבת מבני אדם שמספרים כי "לא באנו להתנחל , באנו… כדי לראות קשת מלאה וזריחת ירח", כפי שאמרה המתנחלת ענבר גל, הרכזת הקהילתית בהתנחלות רותם שבבקעת הירדן.

אמנם חברי ההתנחלות האלה אינם מוּנעים מאידאולוגיה משיחית על "ישראל השלמה" אלא עסוקים ברוחניות אקולוגית פסידו־דתית — אך הם מתעלמים לחלוטין מהעובדה שהאידיליה הסביבתית, הרוחנית, האדריכלית והחברתית הזאת שוכנת על שטח כבוש.

רבים בציבור רואים בבקעת הירדן אזור שמעמדו שונה ממעמדה של שאר הגדה המערבית. אך בקעת הירדן היא חלק אינטגרלי ממנה, ומהכיבוש הישראלי, ורוב התושבים החיים שם הם פלסטינים. רותם הוקמה על תשתיות של היאחזות נח"ל שהוקמה בשנות ה–80, ובראשית שנות האלפיים הוזמנו רווקים ומשפחות צעירות להצטרף לרותם יח"ד (יישוב מעורב חילוני־דתי), שהוקמה שם. כיום רשומות בהתנחלות הזאת כ–50 משפחות, וברשימת ההמתנה שלה יש יותר מ–30 משפחות.

הבנייה ברותם היא בנייה אלטרנטיבית: בתיה עשויים מאוטובוסים, משאריות בתים אחרים, מבוץ, מעץ או מקנביס, ודייריהם הם שבנו אותם — אך אין בכך כדי לשנות את היותה התנחלות בשטח כבוש. גם אי־חיבור הבתים לרשת ביוב ואי־סלילת דרכי אספלט והעדר תאורת לילה מספקת — כל אלו אינם משנים את העובדה שההתנחלות הזאת מפירה את החוק הבינלאומי.

ברותם חל כעת תהליך הסדרה — רישום הבתים שנבנו שם על שמם של התושבים. "קשה לי עם הרעיון של בעלות על הקרקע. אני כמו בשיר 'אימג'ין' של ג'ון לנון — לא מבין למה צריך שאדמה תהיה שלי. אבל אשתי רוצה שיהיה מה להוריש לילדים", אמר אחד מתושבי רותם. הבית שיוריש לילדיו הוא בית שנבנה שלא כחוק בהתנחלות השוכנת על שטח כבוש — והחזקתו כרוכה בשליטה צבאית על עם אחר. אין לכך שום קשר לשירו האוטופי של לנון.

אין שום דרך לרבע את המעגל: ערכי קיימות, חשובים ויצירתיים ככל שיהיו, אינם יכולים להכשיר ערכים של כיבוש — כשם שערכי שיתוף חברתיים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת עם ערכים של נישול ושל הדרה. ברותם מתלוננים על פעילי שמאל שבאים לאזור ו"מעוררים מתח", ומאשימים אותם שהם "לא מבינים את המציאות המקומית. הם מגיעים מבחוץ ומייצרים פרובוקציות". מה שתושבי רותם עצמם אינם מבינים הוא שהפרובוקציה היחידה היא עצם התנחלותם בשטח כבוש — עם או בלי תאורת לילה — ושצריך לפנותם למקום אחר.