במכתב ששלחה יו"ר הקואליציה, חברת הכנסת עידית סילמן (ימינה), לראש הממשלה וראש מפלגתה, נפתלי בנט, ובו הודיעה לו על פרישתה מהקואליציה, חזרה סילמן על המלה "ערכים". "איני יכולה עוד לשאת את הפגיעה בערכים ובדגלים שהם מהות וזכות", כתבה, "ערכים מרכזיים בתפישת עולמי אינם עולים בקנה אחד עם המציאות הנוכחית".

מלים גדולות, אבל אין שום דבר ערכי במה שסילמן עשתה. אדם ערכי אינו גורר אוכלוסיה שלמה בחזרה למבוי־פוליטי סתום, שהצליחה לצאת ממנו בקושי לפני פחות משנה. אדם ערכי אינו מחזיר ממשלה חבוטה בחזרה לשיתוק מוחלט, אינו מונע ממנה קידום של חוקים ורפורמות ותפקוד שוטף. אדם ערכי אינו מונע מהממשלה, שוב, העברה של התקציב.

אדם ערכי אינו כופה על אוכלוסיה שטרם התאוששה מארבעה סיבובי בחירות סבב נוסף, או אף יותר. אדם ערכי אינו מוכר את חבריו למפלגה, ולקואליציה, תמורת שריון במפלגה אחרת והבטחה למינוי לתפקיד של שרה. זה בדיוק מה שסילמן עשתה; אם כך, על אילו ערכים שנפגעו היא מדברת?

הממשלה הזאת היא ממשלת פשרות, בין ימין ושמאל, יהודים ופלסטינים. אבל בפועל, מי שבעיקר התפשרו על עמדותיהם היו מפלגות השמאל וחברי הכנסת הפלסטינים — מי שלכאורה נושאים את דגל פתרון שתי המדינות והניסיון להגיע לפשרה טריטוריאלית עם הפלסטינים.

כל מה שחשוב באמת לשמאל, ומבחינה מדינית גם לרע"ם, אופסן בבוידעם הפוליטי. איש לא נגע בחוק הלאום. חוק האזרחות עבר בלי שיפילו את הממשלה. השמאל ישב בשקט. ברע"ם התרכזו בסוגיות אזרחיות והראו מחויבות לשיתוף הפעולה.

סילמן מרמה כשהיא מציגה את עצמה כמי שמונעת מטעמים אידיאולוגיים או ערכיים. אדם ערכי אינו סולל את הדרך לחזרה לשלטון של נאשם בפלילים בעיצומו של משפט. אדם ערכי אינו חותם על עסקות פוליטיות עם אדם כזה. אין שום דבר ערכי במה שסילמן עשתה. עריקתה הפוליטית היא מעשה חסר אחריות ואגואיסטי.

אם סילמן אינה יכולה עוד — היא אינה יכולה עוד. אבל אם סילמן היא אדם ערכי, כפי שהיא מציגה את עצמה, ונאמנותה לערכיה אינה מאפשרת לה להישאר בלב שלם בקואליציה — היא מוזמנת להתפטר מהכנסת, למצוא לעצמה בית פוליטי חדש, התואם את ערכיה, ולהתמודד בבחירות הבאות.