הפעולות בתקופה האחרונה העלו מאוב את הצעת החוק למעקב נרחב אחרי האזרחים באמצעות מצלמות.

ועדת השרים לחקיקה אישרה להשתמש במצלמות לזיהוי פנים במרחב הציבורי ולעקוב אחרי תנועת כלי רכב. הצעת החוק תקודם בכנסת. על פי ההצעה, יהיה ניתן "להתמקד באובייקטים או במאפיינים ביומטריים שונים, לצלם תמונה שלהם ולהשוותה לתמונות המצויות במאגר, באופן שמאפשר לזהות את האובייקט או את האדם המצולם, אם קיימת תמונה קודמת ומזוהה שלו במאגר".

הבעיה העיקרית בהצעת החוק טמונה בכך, שהמשטרה תוכל למשוך את המידע בלא פיקוח, בלא צו בית משפט ובמגוון עילות. בין היתר יתבקשו שוטרים להפעיל שיקול דעת, אם השימוש בכלים הטכנולוגיים יאפשר מניעה, סיכול, או גילוי של פשע או עבירה העלולים לסכן את שלום האדם, שלום הציבור או את היטחון; ימנע פגיעה חמורה בביטחון, בנפש או רכוש; יסייע לאיתור נעדר; לאכיפת איסור כניסה למקום ציבורי; ואכיפת צווי הרחקה. כמעט כל חשד לעבירה, קלה כחמורה, יקבל אישור גורף למעקב. בכך יפגע החוק לא רק בפרטיות של היחיד, אלא במי שנמצאים בסביבתו.

על הדרך ביקשה הממשלה להכשיר שרץ נוסף: מערכת "עין הנץ" לתיעוד תנועת כלי רכב. אף על פי שמערכת זו ספגה ביקורת מבית המשפט העליון, היא כבר נמצאת בשימוש המשטרה.

בין היתר התרעמה על כך גם הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, שדרשה "שימוש במנגנוני בקרה ופיקוח משמעותיים" כדי להבטיח שימוש מידתי בטכנולוגיה לזיהוי פנים. אבל השר הממונה על הרשות, גדעון סער, לא התרגש. סער אמר כי אהוא לוקח את הפגיעה בפרטיות בעירבון מוגבל".

רק מתנגדת אחת להצעת החוק היתה בדיון — שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו־שטה. השרה הצביעה על כך, שהטכנולוגיה בעייתית בזיהוי אנשים בעלי עור כהה ועלול להיות בה שימוש־יתר בידי המשטרה. חשש נוסף הוא פריצה למערכת בידי האקרים, העתקת המידע בידי גורמים לא מורשים, או שימוש במאגר בידי זרועות אחרות של השלטון.

חשוב לשמור על תחושת הביטחון, אך אסור לפגוע באופן לא מידתי בזכותם לפרטיות — כפי שעושה הצעת החוק הזאת.