נקודת שפל שיפוטית
בג"ץ שוב הוכיח שאין כמותו להיות חותמת הגומי ומכבסת העוולות של הכיבוש של ישראל. בהחלטה שפורסמה באישון ליל, התיר בג"ץ לגרש מבתיהם כ-1,000 פלסטינים תושבי מסאפר יטא שבדרום־מזרח הגדה המערבית, לטובת אימונים של צבא ישראל. משמעות ההחלטה היא הרס שמונה כפרים פלסטיניים שתושביהם חיים באזור זה מזה דורות רבים.
השופטים, דוד מינץ, עופר גרוסקופף ויצחק עמית דחו את טענת העותרים כי חיו באזור לפני ההכרזה עליו כשטח אש בשנת 1981. מעשה פלא, אף מתנחל ממאות המתנחלים שחיים באזור, שרובם הגיעו אליו מאוחר יותר, לא התבקש לפנות את ביתו ולא את התנחלותו, לטובת שטחי האש של הצבא. כך, בחותם העליון של בג"ץ, הוכשר האפרטהייד הישראלי בדרום הר אלחליל.
למראה הגירוש הסלקטיווי על בסיס לאומי, אי אפשר יהיה עוד להדוף את טענת קיומו של משטר האפרטהייד, שהחליף את משטר הכיבוש הצבאי בשטחים הפלסטינים הכבושים. הכיבוש הוא זמני מעצם הגדרתו, האפרטהייד עלול להתקיים לעד. בג"ץ אישר אותו.
החלטת השופטים חמורה הפעם במיוחד. ראשית בגלל היקף הגירוש הצפוי, שמונה כפרים, אלף בני אדם. שנית, בגלל האופי האידיאולוגי של ההחלטה: ברור שהיא מעדיפה מראש את עמדת הצבא והמתנחלים על פני עמדת התושבים. ושלישית בגלל קעקוע החוק הבינלאומי.
אלף התושבים שחרב הגירוש תרחף מעתה מעל לראשיהם, נולדו וגדלו בארץ המערות הזאת, שבה חיות קהילות רועים בתנאים קשים מאוד, ללא חיבור למים או לחשמל, והן משמרות את אורח החיים המסורתי שלהן. גירושן הוא לא רק גירוש בני אדם מבתיהם, אלא גם רמיסתה של תרבות חיים בחסות בג"ץ.
בג"ץ גם דחה את הטענה שאיסור העברה כפויה, הקבוע במשפט הבינלאומי, מחייב את בית המשפט או חל על ישראל. רמיסה שכזו של החוק הבינלאומי, בידי בית משפט, היא סטירת לחי למוסדות הקהילה הבינלאומית ומערכת המשפט שלה. השופט מינץ, מתנחל בעצמו, קבע למעשה שהחוק הבינלאומי בנושא זה, ואולי אף בנושאים אחרים, לא מחייב מדינה אחת בתבל, ישראל, והוא תלוי בהסכמתה. זוהי דרך מסוכנת לפרש את המשפט הבינלאומי, התורמת לרמיסתו.
החלטת בג"ץ תיזכר אפוא כאחת מנקודות השפל של המוסד המשפטי העליון של ישראל. העובדה כי פורסמה באישון ליל, אולי מעידה על כך שגם בין כתליו יש מי שהבינו את הקלון שההחלטה המיטה על בית המשפט ועל ישראל.
שעה של ישראל אינו אפארטהייד, אלא הכיבוש ובעיקר ההתנחלויות
בדרום אפריקה התקיים משטר אפארטהייד במשך עשרות שנים, והדבר לא הפך אותה לבלתי חוקית או בלתי דמוקראטית. האפארטהייד בוטל לבסוף מרצונו החופשי של העם, בעקבות משאל עם. להבדיל, כאשר ישראל ממשיכה להחזיק בשטחים הפלשתינאיים ולקיים בהם התנחלויות, היא מפירה את החלטת החלוקה 181 (הבסיס המשפטי לקיומה של המדינה) וכן את סעיף 49 באמנת ז'נבה הרביעית.
העליון. בתחילה מכשירים את הנישול של הפלסטינים או הבדואים בתואנה שהשטח המיושב על ידיהם נחוץ לצה"ל כ"שטח אש", תירוץ שמעולם לא נשמע לגבי התנחלויות ומאחזים. אחר כך אין כבר צורך בשטח האש והוא נמסר למתנחלים. טעון המחץ בפסק הדין של מינץ, עמית וקליינקופף הוא לדעתי: "כאשר הדין הבינלאומי עומד מול החוק הישראלי - החוק הישראלי הוא המכריע". נראה את ישראל מעלה אותו בטריבונל בהאג. וזאת כשכולם מבינים שההשתלטות על שטחי המרעה והפיכתם ל"שטח אש" נועדה אך ורק לעצור את "התפשטות ערביי ההר הכפריים בגב ההר לכיוון המדבר, ולשמור על אותם שטחים בידינו". (ציטוט של אריאל שרון לפני עידנים).
שר אבל מסריח. בית משפט עליון נהיה מוסד שפוזל לדעת קהל מסויים ומקבל החלטות פופוליסטיות. באמריקה זה החלטת בית המשפט על טליבניזציה של המדינה ובישראל שופט מתנחל שצריך היה לפסול עצמו מקבל החלטות שתוקפן הוא לכל היותר צודק לסקטור מסויים וצר באוכלוסיה
למצב הזה חתרה צרת המשפטים לשעבר שקד,והיא הצליחה מעל למצופה.
מה שמדאיג היא הקלות שבה זה נעשה.גיוס "שופטים" מארה"ב ,מהשטחים
העיקר שיהיו ימנים.וזה עבר חלק ובשקט כדבר מובן מאיליו בדיוק באותה
צורה שבה השתלט העבריין מבלפור על התקשורת.חומר למחשבה.
44
עמירם גולדבלום:תיקון של טעות נפוצה: אין "כיבוש"10:07 08.05.2022
כיבוש הוא נטו כיבוש צבאי. כך בכל העולם. כך ההגדרה של כיבוש - רק "כיבוש צבאי". לא קיים המושג "כיבוש" ללא "צבאי". כיבוש צבאי חייב להתקיים על פי כללי הכיבוש הצבאי - אמנות האג וג'נבה. מרגע שעלו המתנחלים הראשונים לשטחים - ב 26 בספטמבר 1967, נגמר משטר הכיבוש הצבאי והחל משטר ההפרדה הלאומית - אפרטהייד. יחד איתו החלו הקלגסות, ההתעמרות, ההשפלות, פשעי המלחמה (כל ההתנחלויות !) ופשעים נגד האנושות (משטר האפרטהייד והטיהורים האתניים). בית המשפט העליון של מדינת ישראל תומך בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות ולכן יש להעמיד את השופטים לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג שמחליף את בית המשפט בנירנברג. שם קבע המשפטן היהודי הירש לאוטרפאכט את המושג "פשעים נגד האנושות" שהופיע בנאום הפיחה של התובע הבריטי בנירנברג ובלי שידע זאת , יצר את התשתית למה שצריך להיעשות למדינת ישראל על התנהגותה מול הפלסטינים ב 55 השנים האחרונות.
"בית משפט שעד לאחרונה זכה ליוקרה בינלאומית"
לא זכה ליוקרה בינלאומית. או ליתר דיוק, רק בעליתות השליטות במדינות אימפריאליסטיות.
כל המדינות הן כובשות מראשיתן ותוך כדי עד שמגיעות לסטטוס קוו מאוזן, שאף הוא מופר לעיתים באופן פעיל או כתגובה ליישות חיצונית.
תפסיקו לחשוב שהמצאנו את הגלגל.
גם במונחי טרנספר, חילופי האוכלוסין בהיו בלבנט בהיקף של 750k לכל צד, היו בצילן של תזוזות אוכלוסין עצומות עקב מלחהע2.
מטבן שאנו מרוכזים במה שקשור אליינו, אבל בואו לא נפריז בחשיבות ובעצימות של התהליכים ברמה עולמית.
דהיינו, קבוצת אנשים רגילים כמוני וכמוך, שדעתם לא חשובה יותר או פחות מאחרים, מחצינה באופן ברור את השקפתה המוטה והקיצונית: ירי צרורות של "כיבוש", "אפרטהייד" ושאר ירקות נזרקת חפושי, כולל ביקורת על יקיר השמאל לשעבר, בית המשפט העליון, שהחליט החלטה שלא מוצאת חן בעיני המתקדמים מהעיתון. דעו לכם: אין אתם יודעים את העובדות ואינכם בקיאים במשפט, אבל בלזרוע פירוד, שנאה ומרמור אתם לא פחות טובים מאחרון הביביסטים. ומכיוון שכך, דעתכם שווה כקליפת השום בעיני.