המפכ"ל קובי שבתאי מיהר להורות על חקירת התנהלות השוטרים במהלך הלווייתה של כתבת אל־ג'זירה שירין אבו עאקלה. אלא שלצד הבדיקה בנוגע להפעלת הכוח המוגזמת של השוטרים, יש לחקור לעומק את ההנחיה שנתן לשוטרים מפקד מחוז עיר הקודש ניצב דורון תורג'מן — להחרים את דגלי פלסטין ולמנוע את הנפתם במהלך ההלוויה.

במהלך מסע ההלוויה ניסו השוטרים במקום להחרים דגלי פלסטין מהמשתתפים ואף להוריד דגלים שנתלו בסמוך. תושבי מזרח עיר הקודש שעמדו לפני כוח המשטרה הזהירו אנשים שהניפו את דגלי פלסטין, וציוו עליהם להורידם, כי "המשטרה עוצרת כל מי שיש לו דגל פלסטין".

אין להתפלא שהדברים יצאו מכלל שליטה וגלשו לאלימות: אם השוטרים רואים באקט של הנפת דגל פעולה עבריינית או הפרעה לסדר הציבורי, ובמי שמניף את הדגל חשוד — אז הדברים היו מועדים לפורענות מראש.

השאלות שצריכות להישאל הן למה אסור להניף דגלי פלסטין, קל וחומר בזמן הלוויה של עיתונאית שהיתה בחייה, וגם במותה, סמל לאומי?

בשנים האחרונות עוצרת המשטרה מפגינים שמניפים את הדגלים במהלך הפגנות בשייח ג'ראח, על אף שבפועל לא היוו איום כלשהו. בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה נקבע, כי יש לפעול להסרת דגל רק כאשר יש "חשש ברמת הסתברות גבוהה שהנפת הדגל תוביל להפרה חמורה של שלום הציבור". בשנה שעברה פנה השר לביטחון הפנים עמר בר לב למפכ"ל המשטרה וקרא לו להגביל את החרמת דגלי פלסטין במהלך הפגנות, ולאפשר אותה רק במקרים חריגים.

על רקע זה חייבים לחקור מדוע נתן מפקד המחוז הוראה גורפת להחרים דגלי פלסטין ולמנוע את הנפתם. מה גם שמדובר בהוראה המנוגדת להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שממנה עולה כי על השוטרים להפעיל שיקול דעת ולבחון כל מקרה לגופו ביחס לשאלה אם יש בו כדי להוביל בהסתברות גבוהה להפרה חמורה של שלום הציבור.

על היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה להבהיר למשטרה שהנפת דגל פלסטין היא חוקית והיא מוגנת על ידי חופש הביטוי; עליה להוציא הנחיה למשטרה, שעולה ממנה בבירור כי הנפת הדגל איננה כשלעצמה עילה להתערבות משטרתית, ושלא די בה כדי ללמד על כוונות לסכן את הביטחון.