כ-‎200,000 נשים ישראליות מוכות, זאת אומרת שאחת מכל שבע נשים היא קורבן לאלימות. המשטרה הישראלית חשפה כי כ- ‎17,000 נשים הגישו תלונות במשפחה על אלימות מצד בני זוגן. מספר דומה של נשים עברו אלימות ולא דיווחו על כך למשטרה. שש מתוך עשר הנשים שנרצחו הגישו תלונות. את הדברים נאמרים על רקע הכרזת הממשלה הישראלית באחרונה על כוונתה להצטרף לאמנת איסטנבול למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים.

אמנת איסטנבול (למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה) היא אמנה בינלאומית של מועצת אירופה בנושא אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה, אושרה על ידי ועדת השרים של מועצת אירופה ב-7 באפריל 2011, נפתחה לחתימה ב-11 במאי 2011 באיסטנבול, טורקיה ונכנסה לתוקף ב-1 באוגוסט 2014.

בחודש נובמבר 2020, 45 מדינות כבר חתמו על האמנה (כולל האיחוד האירופי), מתוכן 34 אשררו אותה בבית המחוקקים שלהן.

רשימת המדינות שהצטרפו או אשררו את אמנת איסטנבול: אלבניה, אנדורה, אוסטריה, בלגיה, בוסניה והרצגובינה, קרואטיה, קפריסין, דנמרק, פינלנד, אסטוניה, צרפת, גאורגיה, גרמניה, יוון, איסלנד, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, מלטה, מונקו, מונטנגרו, הולנד, נורווגיה, צפון מקדוניה, פולין, רומניה, פורטוגל, סן מרינו, סרביה, סלובניה, ספרד, שוודיה ושווייץ.

למרות שהאמנה מחייבת את המדינות החברות לאסוף נתונים בעקביות ולנתח אותם, ולמרות שישנן מדינות שאימצו את האמנה כבר לפני מעל 6 שנים, טרם נמצאה כל אינדיקציה בין אימוץ האמנה להפחתת האלימות נגד נשים. מעיון  באמנה עולה כי תוכה אינה כברה. המדינה המצטרפת מתחייבת:

1.לחוקק חוקים בתבניות שיקבעו ע"י מועצת אירופה.

2. לקבוע מנגנוני מניעה ואכיפה בסטנדרטים אירופאיים.

3. להטמיע בציבור ובכל זרועות השלטון ערכי "שוויון מגדרי" ולמגר עמדות מסורתיות שבבסיסן אמונה בדבר קיומם של הבדלים בין המינים.  

4. לקלוט פליטים "סובלים מאלימות".

ישראל לא מרוצה כנראה מ- "עסקת החבילה" הזו שמבחינתה עטופה בהתחייבות להכפיף אותה לביקורת "מועצת אירופה". בישראל רואים כי אם היא תצטרף לאמנה, תוותר על האוטונומיה הפרלמנטרית והרגולטורית שלה ותהא חשופה לדוחות גינוי מגוף שאין לה כל קשר ערכי אליו. על כן אומרים כי אימוץ האמנה אינו מקנה לישראל כל יתרון  כלכלי או אחר ומדובר למעשה ב"הצטרפות למועדון" שכרטיס הכניסה אליו יקר מאוד. המחיר הגבוה מתבטא בנזקים שיגרמו לחברה בישראל אם תאומץ האמנה.