המשא ומתן בין משרד האוצר להסתדרות המורים נמשך חודשים ארוכים. התקווה שיביא לשינוי משמעותי התחלפה בתוך זמן קצר בהבנה כי חלון ההזדמנות נסגר, ואת מקומו תפסו סחבת מכוונת, פיצוץ דיונים מתוכנן מראש ושורה של תרגילים אחרים מלווים בהדלפות סלקטיביות משני הצדדים.

ואולם, גם אם נחתם הסכם עם עובדות ההוראה בגני הילדים ובתי הספר היסודיים, ספק גדול אם הוא יפתור את המשבר בחינוך. השיח הציבורי בנוגע לו נעדר ראייה ארוכת טווח. בנוסף, ההסכם המתגבש כמעט שאינו רלוונטי לבעיות שממתינות למערכת בשנת הלימודים הקרובה, שאמורה להיפתח בעוד כחודש. המשבר כה עמוק, שההסכם לא מגרד את תחילת ההתמודדות עמו. פלסטר במקום רפורמה.

בפגישה הציע האוצר למורים תוספת של 30% לשכר ההתחלתי, שיעלה ל–9,000 שקל בחודש. יחד עם מענקים ותוספות שכר נוספות, שכרן של המחנכות ובעלות תפקידים אחרים עשוי להגיע לסביבות 10,000 שקל. ואולם, מבעד להבטחות יש לזכור, כי חלק מהמורים, ובמיוחד אלו החדשים, עובדים במשרה חלקית, מה שהופך את הצעת הממשלה לפחות קורצת. נראה כי הוויכוח בין הצדדים עוסק גם במורים הוותיקים, שתוספת השכר שלהם לא מספיק גבוהה לדעת מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד.

יש לקוות כי הצדדים יצליחו לגשר על הפערים ביניהם, העוסקים גם בפיזור ימי החופשה של המורים ונושאים נוספים, אך נראה שבעבור שנת הלימודים תשפ"ג זה יהיה מאוחר מדי. המפגש בין תהליכי עומק חינוכיים וחברתיים להיערכות לקויה מצד משרד החינוך הביאו לכך, ששנת הלימודים הקרובה תיפתח במשבר בגלל מחסור במורים ומינוי מנהלים בשנייה האחרונה (לוקח בין שנתיים לארבע שנים להכשיר מורים חדשים). תלמידי ישראל ימשיכו לשלם את המחיר על מערכת החינוך הלא מתפקדת.

בהתבסס על דיווחי מנהלי בתי הספר ובעלי תפקידים אחרים פרסם משרד החינוך, שכ–5,600 משרות הוראה אינן מאוישות לקראת 1 בספטמבר. עיקר המחסור מורגש באזור תל אביב והמרכז, ובולט במיוחד בבתי הספר היסודיים. בחלק מהמקצועות, במיוחד בחינוך העל־יסודי, נראה כי מדובר בהערכת־חסר. בנוסף, כ–370 משרות ניהול טרם אוישו.

שאלת השכר היא מרכיב חשוב בתהליך תיקון הכרחי, אבל לצידה יש לחפש פתרונות לבעיית איכות המורים, לצפיפות בכיתות, לעומס ההוראה, לפערים בין התלמידים ולעוד שלל עניינים. מערכת החינוך מתנהלת כמנגנון אוטומטי ההולך ומאבד קשר ורלוונטיות לעולמם של תלמידים ומורים כאחד.