אין כמו הדיון שיתקיים בדירקטוריון קק"ל כדי להמחיש את המודוס אופרנדי של מפעל ההתנחלויות על כל זרועותיו. המטרה של הדירקטוריון היא להצביע על הקצאת 61 מיליון שקל לרכישת קרקע פלסטינית בבקעת הירדן.

כל זאת במסגרת עסקה, שמשרדו של בני גנץ לוחץ להשלימה . מה למשרדו של גנץ ולעסקות נדל"ן של קק"ל? מדוע משרד צבאי לוחץ על מוסד ציבורי לרכוש קרקעות בגדה?.

הקרקע שמדובר בה היא קרקע פלסטינית פרטית, שישראל סגרה בצו צבאי ב–1969 ונמסרה לעיבוד המתנחלים בשנות ה–80, בשיטה הישנה והרעה. מאז היא משמשת לגידול תמרים ליצוא. ב–2018 עתרו חלק מבעליה הפלסטינים לבג"ץ, בדרישה לבטל את הצו הצבאי ולהוציא את המתנחלים משם. וכך משרד צבא הכיבוש מצא את עצמו בתסבוכת משפטית.

"לא ידעתי", טענה ממשלת שראל להגנתה בדיונים בעתירה. פשוט לא ידעה כיצד החלו מתנחלים לעבד את הקרקע הפלסטינית הפרטית ולא באיזה אופן ישראל או החטיבה להתיישבות הקצו אותה. נשיאת בית המשפט, אסתר חיות, תהתה, בצדק: "בהינתן העובדה שאינכם יודעים להסביר איך נמסרה הקרקע למי שנמסרה, זה מקנה להם את הזכות להישאר שם לנצח?" נראה שבמשרד צבא הכיבוש סבורים שכן. במקום לבטל את הצו הצבאי ולהוציא את המתנחלים מהקרקע החליט המשרד לפנות לקק"ל כדי שתרכוש את הקרקע מהפלסטיני. ואמנם קק"ל, באמצעות החברה הבת שלה "הימנותא", חתמה אתו על חוזה לרכישה בשלבים של כאלף דונם.

אלא שאחרי שהושלמה רכישה של 411 דונם נעצרה העסקה בעקבות ביקורת, שכן רכישת קרקעות בגדה היא עניין שנוי במחלוקת בקק"ל, שבדירקטוריון שלה גם נציגי שמאל. על פי מקורות בקק"ל, משרד צבא הכיבוש שוב פנה באחרונה לארגון בבקשה שישלים את העסקה. ההצבעה שהדירקטוריון יכריע בה היום קשורה גם למתווה פשרה, שאת פרטיו אי אפשר לפרסם בגלל צו איסור פרסום שהוצא. כך זרועות מפעל ההתנחלויות ועסקי רכישת הקרקעות בשטחים ממשיכים לפעול בחסות החשכה.

אם ישראל חפצת חיים נדרש כאן שידוד מערכות כולל, שכרוך גם בפירוק מוסדות לאומיים כמו קק"ל. בינתיים יש לקוות שבדירקטוריון קק"ל לא יהיה רוב להשלמת העסקה, שהלכה למעשה מכשירה בדיעבד את הגזל. על בית המשפט להורות לבטל את הצו, לפנות משם את המתנחלים ולהחזיר את האדמה לבעליה.