רשות החשמל ורשות התחרות שוקלות בימים אלו אם ניתן לאפשר לקבוצת אדלטק ושיכון ובינוי לרכוש את השליטה בתחנת הכוח אשכול.

שתי החברות האלה כבר מחזיקות בכמה תחנות כוח, והן מייצרות כשליש מהחשמל בישראל (חשמל שמופק מגז טבעי). הרכישה של אשכול תהפוך אותן ליצרניות החשמל הדומיננטיות בישראל, ומכאן שהן עלולות לפגוע פגיעה אנושה בשוק החשמל הפרטי התחרותי — שוק שטרם נפתח, ושאמור להתבסס על תחרות בין יצרני החשמל למיניהם בכל רגע נתון.

עשרות שנים ניסתה ישראל להקטין את כוחה המונופוליסטי של חברת החשמל ולהפוך את שוק החשמל לתחרותי. מאז 2008 ישראל מתקדמת בכיוון זה, משהוחלט להפחית את חלקה של חברת החשמל בייצור חשמל ל–35% בלבד. נקבע שאת שאר החשמל יפיקו יצרנים פרטיים, המתחרים זה בזה. ואולם ייתכן שכל המאמץ החשוב הזה יירד לטמיון, אם המונופול של חברת החשמל — שלפחות כפופה לרגולציה ממשלתית — יוחלף בריכוזיות של יצרני חשמל פרטיים, שאינם כפופים לדבר חוץ מלשורת הרווח.

אפשר היה ללמוד בעניין זה מלינה קאן, רגולטורית התחרות בארצות הברית, שמזעזעת את עולם חוקי ההגבלים העסקיים. קאן החלה לאסור על ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות לרכוש חברות טכנולוגיה קטנות, מתוך תפישה שאת הריכוזיות שעומדת להתפתח צריך לחסום בעודה קטנה. העניין הוא שקאן הושפעה במידה רבה מהחקיקה פורצת הדרך של ישראל: חוק הריכוזיות הישראלי הוא הראשון בעולם שהבין כי ריכוזיות אינה עניין של ענף אחד בלבד אלא של המשק כולו, ולפיכך צריך למנוע את צמיחתם של גופים חזקים מדי במשק. הבעיה היא שמרגע שנחקק החוק, חדלה ישראל להיאבק בריכוזיות.

הנה נקודת המבחן הקריטית שצריכה להיות מוכרעת בקרוב: האם ישראל תאפשר למשק החשמל, שעד כה היה בשליטת מונופול ממשלתי דורסני (חברת החשמל), לעבור לשליטה של קבוצת חברות פרטיות, מאיימות לא פחות?

איסור על אדלטק ושיכון ובינוי להשתתף במכרז על תחנת הכוח אשכול אמנם יפגע בהצעות המחיר במכרז ובהכנסות— וגם לא יאפשר להפחית את מחיר החשמל לפני הבחירות, שכן ההכנסות ממכירת אשכול אמורות לתרום להפחתת התעריף של חברת החשמל — ואולם התחרות במשק החשמל לעשורים הבאים חשובה יותר משיקולי בחירות. את הריכוזיות במשק צריך לחסום.