ראש מערך הביון של יוון התפטר בעקבות שערורייה פוליטית נוספת, שבה מעורב סייבר ישראלי. הביון היווני, שכפוף למשרד ראש הממשלה, הודה שהשתמש בתוכנת ריגול כדי לפרוץ לטלפונים של עיתונאי, שחוקר שחיתויות, ושל מנהיג המפלגה הסוציאליסטית.

ראש מערך הביון (וגם יועצו הבכיר של ראש הממשלה) התפטרו, אף שראש הממשלה טען שהפריצות נעשו על־פי חוק. לאחרונה גם ראש הביון של ספרד התפטרה על רקע פריצות לטלפונים של בכירים, תוך שימוש ברוגלה ישראלית.

מערכת זאת מתנהלת במחשכים עשרות שנים, כשגם חוק הפיקוח לא שיפר את השקיפות. בחסות חומת השתיקה של משרד המלחמה ויתר גופי ישראל, אין דרך לדעת אם חברה מסוימת אכן מפוקחת.

המקרה היווני הוא דוגמה קיצונית ליכולת של חברות ישראליות לתמרן בערפל הזה: ביוון לא מדובר בחברה כמו NSO הישראלית, שנמצאת תחת פיקוח ישראלי, אלא בתוכנה בשם פרדטור Predator , שמפותחת על ידי חברת הסייבר סייטרוקס. זאת נמצאת בבעלות חברה בשם אינטלקסה, השייכת לאזרח ישראלי — טל דיליאן, איש מודיעין לשעבר — שבמקביל לאזרחות הישראלית מחזיק גם באזרחות מלטזית, ולא מתגורר בישראל. אינטלקסה וסייטרוקס רשומות בשלל מדינות ומרכז פעילותן ביוון.

גורמים בענף הסייבר ההתקפי טוענים שאינטלקסה מתנהלת ללא פיקוח. במשרד המלחמה מסרבים להגיב על שאלת הפיקוח, אבל אין בכך כדי לשנות את העובדה שחוק הפיקוח חל על דיליאן, לפי סעיף 14 לחוק היצוא: "לא יבצע אזרח ישראלי, תושב ישראל או תאגיד ישראלי פעולת שיווק ביטחוני, אלא אם כן קיבל רישיון לכך מאת הרשות המוסמכת". מעבר לעובדה שאין די פקחים — 5 ביחידה לאכיפה ושת"פ בינ"ל — נדמה שמשרד המלחמה וממשלות ישראל מעוניינים לקדם יחסים דיפלומטיים גם בעזרת יצוא רוגלות.

מאחר שאין הבדל מהותי בין סחר בנשק חם לסחר בנשק דיגיטלי, יש לחזק ולשכלל את הפיקוח על הסייבר כאילו מדובר בנשק לא קונוונציונלי, ולהחילו על כל התעשייה: לא רק על חברות שרשומות בישראל, אלא גם על ידע וטכנולוגיה ישראליים, שנמכרים לממשלות ולגורמים פרטיים. ייתכן שהדרך האפקטיבית היחידה היא להקים גוף עצמאי שיפעל מחוץ למשרד המלחמה.