רשות האוכלוסין וההגירה פתחה לפני כחודש במבצע לעידוד "עזיבה מרצון" של הקהילה הפיליפינית בישראל. מנכ"ל רשות האוכלוסין, תומר מוסקוביץ', הבין שכסף זה "הפתרון הזול ביותר". ואמנם רשות האוכלוסין מציעה לפיליפינים השוהים בישראל בלא אישור ורוצים לעזוב אותה 1,500 דולר לכל בן משפחה במעמד היציאה, ו–300 דולר בחודש בשנה שלאחר מכן, בנוסף למימון כרטיסי הטיסה.

מוסקוביץ' ושרת הפנים השונאת זרים איילת שקד למדו מהניסיון. הם אינם מתכוונים להסתבך שוב בביקורת שספגו לפני שנתיים וחצי על גירוש ילדים שנולדו בישראל לאמהות פיליפיניות, חיו כאן כל חייהם ועברית היא שפתם, ומצאו דרך לפתות כלכלית את הוריהם לעזוב. המחשבה על 790 ילדים פיליפינים הגדלים בישראל, דוברים עברית ומאיימים על טוהר הגזע היהודי מדירה שינה מעיני שקד. "על שוהים לא חוקיים לדעת, כי ישראל לא תשקוט על השמרים ולא תאפשר לקבוע עבורה עובדות ולהשתקע בה בניגוד לחוק", אמרה.

אמנם אם מגרשים — עדיף בתשלום. אפילו המוקד לפליטים ומהגרים נאלץ לברך על הבחירה בתמריץ הכלכלי: "ניתן לשער, שתמריץ כלכלי עשוי לסייע בחזרה הביתה, במיוחד לאמהות חד־הוריות עם ילדיהן הקטנים, ויפה עושה רשות ההגירה שהיא מציעה תמריץ כזה", אמרו בתגובה. עם זאת הוסיפו, ש"תמריץ כלכלי, נדיב ככל שיהיה, לא יביא לעזיבה המונית של משפחות שהצליחו לשרוד בישראל שנים ארוכות למרות הגזירות הקשות. מן הראוי היה להסדיר את מעמדן".

אכן, ככל שהחבילה נדיבה יותר יש לשאול על עצם הרצון לגרש. מדוע ישראל יוצאת מגדרה לגרש אותם? למה אי אפשר לקבל בהשלמה את העובדה, שקהילה זעירה של פיליפינים, שילדיהם נולדו וגדלו כאן, יחיו כאן כישראלים לכל דבר?

מי שמכיר את הרוח הרעה הנושבת ברשות האוכלוסין ובמשרד הפנים יודע, שזה לא ייגמר בתמריץ כלכלי. קודם באים בטוב, ואז יבואו ברע. אף על פי שלא הוכרז על מבצע גירוש חדש, הקהילה הפיליפינית קיימה באחרונה הפגנה בתל אביב. "לא מגרשים ילדים" ו"הילדים לא זזים מכאן".

במקום למצוא עוד ועוד דרכים יצירתיות לגרשם יש לשנות את הגישה מן היסוד: לסלק את האיום המרחף מעל חיי הפיליפינים ולהסדיר את מעמדם בישראל. לישראל יש בעיות רציניות, המחייבות התייחסות וטיפול; הקהילה הפיליפינית איננה אחת מהן. הניחו לפיליפינים.