כוחות ישראל פשטו על משרדיהם של שבעה ארגוני החברה האזרחית בגדה המערבית, החרימו מהם רכוש ואטמו את דלתותיהם. על שישה מהארגונים הללו הכריז שר המלחמה, בני גנץ, כארגוני "טרור". ישראל טוענת שהם פועלים בעבור החזית העממית לשחרור פלסטין.

שבעת הארגונים שנסגרו הם ארגונים אזרחיים שכל חברה דמוקרטית היתה מתגאה בהם. האחד הוא סניף של ארגון בינלאומי שדואג לזכויות הילד ועוקב אחרי מעצרי ילדים וחקירותיהם, אחר מסייע לחקלאים פלסטינים שאיבדו את אדמותיהם. "אל־חק" מתעד הפרת זכויות האדם בשטחים הכבושים ואוסף נתונים על מעצרים בלא משפט ועינויים בחקירות, "אדמיר" מגיש סיוע משפטי לאסירים, ו"ביסאן" הוא מכון מחקר. אליהם צורף באחרונה "איחוד ועדות הבריאות", שהוצא אל מחוץ לחוק ב–2020.

ישראל מעולם לא הציגה ראיות ממשיות לקשר של הארגונים הללו ל"טרור". בחודש שעבר פירסמו תשע מדינות באיחוד האירופי הצהרה משותפת, שבה הודיעו כי ימשיכו לתמוך בששת הארגונים שבני גנץ הורה לסגור, משום שלדבריהן ישראל לא הציגה להן ראיות שמצדיקות שינוי מדיניות כלפי הארגונים הללו. "חברה אזרחית חופשית וחזקה היא הכרחית לקידום ערכים דמוקרטיים ולפתרון שתי המדינות", נאמר בהצהרה.

לפני כשבועיים, 17 המדינות החברות באיחוד האירופי הודיעו לישראל כי הן לא מקבלות את קביעת שב"כ לפיה ששת הארגונים הפלסטיניים הם ארגוני "טרור", וכי הם ימשיכו לממן אותם.

האיחוד האירופי מסר כי "עד כה לא התקבל מידע מהותי מישראל שיצדיק בחינה מחדש במדיניות שלנו".

אבל לא צריך את אירופה כדי לתמוה על החלטת ישראל, ואף להתקומם נגדה. הארגונים הללו אינם חמושים, דרכם אינם אלימה ומטרתם היא לסייע לבני עמם שחיים תחת הכיבוש הישראלי. סגירתם אומרת שישראל אוסרת לא רק התנגדות אלימה לכיבוש, אלא גם כל פעילות אחרת של הפלסטינים.

שר המלחמה גנץ הפך את סגירתם למסע דגל אישי כמעט, אולי כדי להשיג מטרות פוליטיות ולהוכיח את קשיחותו כלפי הפלסטינים כנגד מבקריו מימין. זוהי התנהגות נלוזה מצד מי שמבקש להיות ראש ממשלה בעתיד. היא מעמידה בספק גדול את שיקול דעתו של גנץ, כמו גם את מנהיגותו של האחראי עליו, ראש הממשלה יאיר לפיד. מוטב ששני אלה יפסיקו לרדוף ארגונים אזרחיים, ויתעסקו בבעיות האמיתיות של ישראל.