שרת התחבורה, מרב מיכאלי, הודיעה שהרכבת הקלה בתל אביב תפעל בשבת "החל מעוד שנה". מדוע רק בעוד שנה ולא עם השקתה? משום שמיכאלי נזכרה לבקש רק לפני חודשיים מחברת נת"ע, המפעילה של הרכבת הקלה, חוות דעת לגבי המשמעות התקציבית והתפעולית של הפעלתה בסופי שבוע.

ההתנהלות של מיכאלי בסוגיה הזאת שערורייתית. עמדתה העקרונית היא בעד הפעלת הרכבת בשבת, אך היא לא עשתה דבר מרגע שמונתה לתפקידה כדי לקדם זאת. מיכאלי נימקה זאת בכך שלראש הממשלה הקודם, נפתלי בנט, היתה זכות וטו בסוגיות דת ומדינה והיא לא רצתה להיות זו שתערער את יציבות הממשלה. ואולם, בקווי היסוד של הממשלה נקבע, כי ניתן לקדם שינויים בהסכמת כל סיעות הקואליציה. סיעת ימינה עצמה קידמה באמצעות שר הדתות, מתן כהנא, רפורמה בכשרות.

מיכאלי לא ניסתה לאתגר את הממשלה עם סוגיית הנסיעה בשבת, אף שרוב בציבור תומך בכך וגם באמנת גביזון־מדן — המציעה מתווה להסדרת היחסים בין דתיים לחילונים — יש הסכמה כי תחבורה בשבת היא צורך חיוני. היא נזכרה באיחור רב — ורק לאחר שהממשלה נפלה והפכה לממשלת מעבר — לבקש בדיקה של היתכנות הפעלת הרכבת בשבת.

זכות הווטו הרי לא מנעה ממנה לבדוק את ההיתכנות הזאת עם כניסתה לתפקיד וגם להיערך לכך, תוך כדי השארת ההחלטה הסופית לשלב מאוחר יותר. בהתנהלותה היא שיחקה לידי החרדים, שמתנגדים לנסיעה בשבת, ופגעה במאות אלפי נוסעים שהיו אמורים ליהנות מהאפשרות הזאת ולוותר על השימוש ברכבם הפרטי.

מועד השקת הרכבת הקלה נדחה מנובמבר הקרוב למארס 2023 (לא סופי) ובשל מחדלה של מיכאלי היא לא תופעל בשבת עם הקמתה. עובדה זו עלולה לייצר סטטוס־קוו שיהיה קשה מאוד לשנותו בהמשך, בעיקר אם תוקם ממשלת ימין־חרדים. הניסיון של מיכאלי לנהל כעת קמפיין המתבסס על תמיכתה בהפעלת הרכבת בשבת הוא לעג לרש: גם מיסמסה את הטיפול בסוגיה ועלולה להביא לכך שהרכבת לא תיסע בשבת לעולם, וגם מנסה לקושש קולות כאילו היא באמת דאגה לציבור הנוסעים.

חוות הדעת שקיבלה מסמנכ"ל ההפעלה והשירות של נת"ע, אודי קפלנסקי, נראית כאילו נכתבה לפי הזמנת השרה, שמעדיפה לדחות את ההחלטה משיקולים לא ברורים. חוות הדעת קובעת, כי נדרשים היערכות ושינויי חוזים והדבר יארך לפחות שנה. שרה נחושה היתה אמורה להעמיד את נת"ע במקומה ולדרוש היערכות מיידית. מיכאלי פשוט פישלה.