פרסום רשימת החברות שזכו להנחות ארנונה בתל אביב בין 2020 לאפריל 2022 חושפת היגיון חברתי חולה. מתברר שאת ההנחות בארנונה, עיריית תל אביב יפו מעניקה דווקא למי שזקוקים לה פחות מכל: "חדי קרן" וענקיות היי־טק. התוצאה היא שחברות כגון גוגל ומטא משלמות ארנונה פחות ממה שמשלם גן ילדים.

צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין שמכל העסקים הפועלים בתחומי העיר, העירייה מקילה בנטל המסים דווקא עם העשירים ביותר: צ'ק פוינט, גוגל, מלאנוקס, אימפרבה, יבמ ישראל ומטריקס, אינטל, פאפאיה, למונייד ואיירון סורס, רפאל ואורקה סקיוריטי. העסקים השבעים האלה משלמים על כל מ"ר פחות מגני ילדים, ממרפאות ומבתי חולים הממומנים בכספי ציבור.

מה שמתגלה מבדיקת צו הארנונה של תל אביב יפו לשנת 2022 מחייב לאלתר תיקון של צו הארנונה הארצי משנת 1993 — שבזמנו ביקש לעודד את הענף בתחילת דרכו — שעיריית תל אביב יפו עודנה פועלת לאורו. הצו אינו רלוונטי עוד למציאות כיום, שבה ענף ההיי־טק הוא האחרון שזקוק לעידוד כלכלי.

לא מתקבל על הדעת שכאשר 621 "בתי תוכנה" שבעים ורווחיים משלמים רק 176 שקל למ"ר בשנה, גני ילדים נדרשים לשלם 217 שקל למ"ר בשנה (ועוד 30 שקל לכל מ"ר בחצר המשחקים), ומרפאות נדרשות לשלם 188 שקל למ"ר ובתי החולים 276 שקל למ"ר. ואחר כך מתפלאים על התעריפים הגבוהים של הגנים — ועל מה הפלא? הרי גננת משלמת למ"ר יותר מחברת היי־טק.

וכאילו לא די שעסקים המוגדרים בתי תוכנה משלמים פחות ממה שבתי חולים וגני ילדים משלמים, מתברר שיש ברשימת ה־VIP הזאת חברות שפעילותן המרכזית אינה ייצור תוכנה. די במחלקה או בפעילות טכנולוגית מסוימת, וברוכים הבאים לרשימת הזכאים להנחות. למשל: ארנסט אנד יאנג, שהיא פירמת רואי חשבון; קבוצת כלל; מאיר — חברה ליבוא משאיות ומכוניות; שחל טלרפואה; וסיטיגרופ גלובל מרקטס לימיטד.

בזמן שממשלות ישראל מדברות על צמצום פערים, האי־שוויון רק הולך וגדל. על ידי מתן הנחה במסים לעשירים, ובתוך כך הגדלת נטל המס על החלשים, לא רק מרחיבים פערים כלכליים — גם מרוקנים את הקופה הציבורית ומגדילים את זו הפרטית.

על שרת הפנים איילת שקד לחדול מרדיפת מבקשי מקלט ומהתחנפות לבריונים, כדרכה, ותחת זאת לקדם שינוי מהיר של צו הארנונה: במקום לעזור לחזקים ולעשירים ביותר, שאינם זקוקים לעזרה, צריך להעניק הנחות למי שמעניקים שירותים לציבור בכללותו: גני ילדים, מרפאות ובתי חולים.