בשני העשורים האחרונים, בהם נדונה שאלת לימודי הליבה בחינוך החרדי, דאג הליכוד לטרפד כל ניסיון לשינוי. כך היה גם לפני כחודש, כאשר בנימין נתניהו הבטיח ליהדות התורה להעלות את תקציב בתי הספר שלא מנהיגים לימודי ליבה.

תמורת השלטון נתניהו מוכן לגזור על חלקים גדולים מהגוש הפוליטי שבראשו הוא עומד נחשלות ועוני, ולהפקיר את כלכלת העתיד לטובת רווח פוליטי קצר מועד. את המסר מיהר להפנים היו"ר החדש של המפלגה החרדית, יצחק גולדקנופף Yitzchak Goldknopf, שהפך את המאבק בהשכלה ואת עידוד הבערות לדגל פוליטי: "לא ראיתי שהמתמטיקה והאנגלית קידמו כל כך את המדינה בדברים של הכלכלה", אמר.

לפני כ–20 שנה קבע משרד החינוך תוכנית ליבה מחייבת לבתי הספר, ועיקרון שלפיו התקציב שמקבל כל מוסד חינוכי תלוי בהיקף לימוד התוכנית. עקרונות פשוטים אלה לא יושמו מעולם באופן מלא בחינוך החרדי, אם בזכות מצג־שווא מצד מסגרות חרדיות, ואם הודות לוויתור מראש של משרד החינוך והסתפקות במראית עין של פיקוח ואכיפה.

למשרד החינוך של ישראל אין כמעט מידע אם, באיזו מידה או כיצד נלמדים מקצועות הליבה בפועל בחינוך היסודי החרדי. מדובר בחור שחור, עטוף מסכי הגנה פוליטיים שנציגי ישראל אינם מתקרבים אליו.

לפי מחקר שנערך באוניברסיטה העברית, מתמטיקה ועברית נלמדים בחינוך היסודי החרדי יותר מכפי שדורש משרד החינוך, אך שיעור לימוד המדעים והאנגלית נמוך לאין שיעור. בכיתות ז'–ח' קטן משמעותית היקף לימוד הליבה בכל המקצועות. באנגלית הוא מגיע בממוצע ל–25% מדרישת משרד החינוך — פחות משעה בשבוע. המחקר מתייחס לתלמודי תורה, שבהם לומדים רק בנים. אין כמעט מידע על הבנות.

רווחת החרדים ועתיד הישראלים מחייבים לימודי ליבה במסגרות החרדיות, מבית הספר היסודי ועד התיכון. האוטונומיה החרדית לא צמחה בחשאי או בסתר. "שגשוגה" לא היה מתאפשר ללא שיתוף פעולה של מפלגות שהעדיפו בריתות פוליטיות ציניות על פני חובת הממשלה לספק לאזרחיה כלים מינימליים להשתלבות בשוק העבודה. הנה סיבה נוספת מדוע אין להעניק את השלטון לנתניהו.