ערב פיזור הכנסת הקודמת קיימה הקואליציה מרוץ חקיקה, בכוונה להספיק לאשר חוקים שיאפשרו להשלים את תהליך הכנסת ישראל לתוכנית הפטור מוויזות של הממשל האמריקאי. זאת בעקבות הצהרתו של ג'ו ביידן, לראשונה באופן פומבי, על נכונותה של ארה"ב לקדם את צירופה של ישראל לרשימת המדינות שאזרחיהן פטורים מוויזת כניסה, בכפוף לכך שתעמוד בתנאים הנדרשים.

האמריקאים הציבו שלושה תנאים מרכזיים. התנאי הראשון היה להעביר חבילת חוקים: אחד בנוגע להעברת מידע מוקדם, ביטחוני ופלילי, על נוסעים בטיסות מישראל לארה"ב, והשני הנוגע למידע שנמצא על הדרכון של הנוסע. האופוזיציה בראשות בנימין נתניהו העדיפה, כדרכה, לטרפד את החוק למסירת מידע, ובלבד שלא לאפשר לקואליציה לרשום לזכותה את ההישג ולהשתמש בו במהלך קמפיין הבחירות. החוק השני אושר בחודש שעבר בקריאה ראשונה והכנסת הבאה תוכל להשלים את חקיקתו.

אלא שהאמריקאים דרשו שני תנאים נוספים: הפסקת אפליה של אמריקאים ממוצא פלסטיני שמבקשים לבקר בשטחים הכבושים; ועמידה בסטטיסטיקה של פחות משלושה אחוזי סירוב לוויזה בשנה החולפת. ישראל מעולם לא הצליחה לעמוד בתנאי האחרון.

במקום להפסיק עם שיטת הפְּרוֹפַיְילִינְג (האפליה הסטטיסטית) המפלה והפוגעת, ישראל מעדיפה להישאר מחוץ למועדון אליו היא רוצה להשתייך.

אלא שעתה מסתבר שישראל אינה עומדת בתנאי השני, בשל מדיניות הפרופיילינג הידועה לשמצה שלה. במכתב שנשלח בחודש שעבר לחבר בית הנבחרים בוושינגטון, כתבה עוזרת השרה לענייני חקיקה במשרד לביטחון המולדת, אליס לוגו, ש"ישראל אינה עומדת בימים אלו בכל התנאים לקבלת הפטור מאשרה לאזרחיה" והסבירה, כי אזרחים אמריקאים אינם זוכים לפטור דומה במעברי הגבול לישראל, "בפרט בשל היחס לאזרחים שמוצאם ערבי".

ישראל אינה עומדת בסעיף ההדדיות המחייב אותה להעניק יחס שווה לכל אזרחי ארה"ב בכניסה לתחומה. בניגוד לישראל, בארה"ב הפלסטינים אינם נחשבים ל"מחבלים" עד שהוכח אחרת. האמריקאים מתעקשים על יחס שווה וחופש תנועה לכל הנכנסים אליהם, ללא קשר למוצאם הלאומי או האתני.

בממשל האמריקאי זיהו הזדמנות, כנראה בלתי חוזרת, לצרף את ישראל לתוכנית דווקא בשנה הזאת. אלא שהכנסת לא הצליחה להתעלות מעל הוויכוחים הפוליטיים ושיקולי הבחירות.