אוק 29, 2022 11:12 UTC
  • ההשקעה בהשכלה גבוהה - בשחיקה

במשרד החינוך הישראלי התהדרו כי " ישראל היא עתירת השכלה בהשוואה למדינות ארגון" (OECD) לאור דו"ח החינוך השנתי שהארגון פרסם באחרונה. אבל בישראל עצמה המומחים הבקיאים בעניין החינוך רואים אחרת.

הפרשן הישראלי גיל גרטל כתב כי יתרון ההשכלה של האוכלוסייה הולך ונשחק עם השנים. שיעור בעלי ההשכלה האקדמית בממוצע המדינות עלה בקצב גדול הרבה יותר מאשר בישראל. בקרב הצעירים, בני 25 - 34, שיעור האקדמאים נסוג אל מתחת לממוצע.

שנית, האוכלוסייה בישראל מחולקת: מחציתה אקדמאים, ומחציתה בעלי השכלה עד תיכונית. בשנות הקורונה (2021-2020), שאליהן מתייחס הדו"ח, שיעור המועסקים בקרב האקדמאים היה כפול משיעור המועסקים בקרב בעלי השכלה תיכונית; והשכר הממוצע של האקדמאים היה כפול מהשכר הממוצע של בעלי השכלה תיכונית.

המשמעות היא שמערכת החינוך חורצת גורלות : מי שממשיכים ללמוד מעבר לתיכון זוכים ליציבות תעסוקתית ולשכר גבוה בהשוואה לאלה שלא, ומכאן שהפערים בין שתי קבוצות ההשכלה הולכים וגדלים.

משרדי האוצר והחינוך מסרבים להגדיל את ההשקעה בחינוך, בגלל בקונספציה שישראל היא עתירת השכלה בעוד יש נסיגה בשיעור ההשכלה בקרב הצעירים, והפערים שנפערים בין מי שחוצים את תקרת הזכוכית של התיכון, למי שלא.

הרי על אף הנתונים לפיהם בשנת 2021, מחצית מהאוכלוסייה בגילי 25 עד 64 בישראל (49.7%) הם בעלי השכלה אקדמית, 10% יותר משיעור בעלי ההשכלה האקדמית בממוצע מדינות OECD (כ-40%), ישראל מאבדת את יתרונה בתחום ההשכלה. נכון שבמהלך עשרים השנים האחרונות, גדל שיעור האקדמאים בישראל ב 8% אבל  ב במדינות OECD ממוצע שיעורם גדל ב-17%

אובדן היתרון בולט במיוחד בקרב הצעירים בקבוצת הגיל 25 עד 34. שיעור האקדמאים בישראל היה 46%, נמוך משיעור האקדמאים בממוצע המדינות (47%).

על רקג זה נחשף כי הנתונים שמובאים בדו"ח החינוך השנתי על שנות הקורונה מלמדים שלמשכילים היה יתרון משמעותי בשוק העבודה. ככל שהקבוצה משכילה יותר, כך שיעור התעסוקה גבוה יותר.

למשל, בשנת 2020 שיעור המועסקים בקרב בעלי השכלה עד תיכונית היה 40.8%, בעוד שיעור המועסקים מקרב בעלי תואר שלישי היה יותר מכפול 91.5%. המשכילים לא רק שעבדו יותר בשנות הקורונה, הם גם הרוויחו יותר כסף עבור עבודתם. שכרם של בעלי השכלה תיכונית, מחושב כ-100. שכרם של בעלי תואר ראשון הוא 151, שפירושו 51% מעל השכר של בעלי השכלה תיכונית.

ככל שהעובדים שייכים לקבוצת השכלה גבוהה יותר, השכר שלהם גבוה יותר.