לפני כשבועיים תקפה חבורת מתנחלים פורעים את פעילת השמאל הגר גפן בת ה–70, משום שבאה עם כמה פעילים אחרים ללוות מסיק זיתים של פלסטינים סמוך לכפר כיסאן, ששוכן מדרום לבית לחם. מבחינת "אדוני" ישראל, לגפן ולחבריה השמאלנים "אין זכות קיום בישראל", כפי שצעקו עליה בזמן שהכו אותה.

התוקפים הפילו אותה על הארץ והכו אותה מכות רצח, גם באַלָּה. גפן אושפזה לחמישה ימים בבית חולים "שערי צדק", ידה וצלעותיה שבורות, ריאתה מנוקבת ותפרים לראשה. ואת מי זימנה משטרת ישראל לחקירה? שתי פעילות שמאל, ובהן מי שנפצעה ושחפציה נגנבו ממנה בשעת התקיפה.

כשבאו לתחנה, נודע להן שהן חשודות בגרימת חבלה, בהפרת הסדר הציבורי ובהתפרעות. בחקירה אף הגדילו עשות ושאלו אותן שאלות בעלות גוון פוליטי — מי אִרגן את המסיק? איך ידעו לגשת לשם? החוקרים התעניינו בפעילוּת הסולידריות שנועדה לפצות על אוזלת היד של המשטרה באבטחת המוסקים הפלסטינים.

השתיים שוחררו רק לאחר שהורחקו ל–15 ימים מהאזור. האם זומנו לחקירה גם מתנחלים, ולא רק שמאלניות? המשטרה אינה אומרת. מכל מקום, אף שכבר עבר כשבועיים מאז האירוע, טרם נעצרו חשודים בתקיפה. כשהמפגעים הם מתנחלים למשטרה יש זמן.

כרגיל, המשטרה מנסה לצייר תמונה סימטרית של אלימות הדדית במידה שווה, של פעילי שמאל ושל מתנחלים. דין עזרה במסיק כדין מכת אלה על אשה מבוגרת. "במסגרת החקירה עלו טענות לתקיפה הדדית ועל כן זומנו מספר מעורבים נוספים לחקירה", מסרה המשטרה, והבטיחה "לבצע את כל הפעולות הנדרשות במטרה להגיע לחקר האמת".

אך האמת היא שחיי הפלסטינים בשטחים הכבושים הם הפקר זה עשרות שנים, ובשנים האחרונות גם דמם של פעילי השמאל מותר. מנהיגי ישראל נוטים להעלים עין מאלימות של מתנחלים ונוהגים בה בביטול.

בתחילת השנה התריעו שלושה קצינים בכירים במיל', מפקדי פיקוד מרכז לשעבר, כי אלימות המתנחלים מסכנת את ישראל. "אלימות גורמים פלסטינים אינה יכולה להוות הצדקה להתעלמות, פוליטית או מבצעית, מפורעי חוק בצד היהודי", כתבו. המסר היה חד־משמעי: "אם התופעה ההרסנית לא תטופל באופן מיידי וללא פשרות היא תצא משליטה". מהבחינה הזאת ממשלת השינוי כשלה, ואלימות המתנחלים בימיה שברה שיאים.