שלושה עשורים אחרי המיזוג בין רצ, מפ"ם ושינוי, תחת קורת הגג של מרצ, המפלגה שנשאה בגאון את דגל השמאל נדחקה אל מחוץ לכותלי הכנסת. ממשיכי דרכם של שולמית אלוני, יאיר צבן ואמנון רובינשטיין יצפו מרחוק ב–14 חסידיו של הגזען מאיר כהנא מושבעים בהיכל הכנסת. הכישלון של הקבוצה הקטנה, ששחתה במים עכורים נגד זרם גובר של מיליטריזם, קולוניאליזם ושוביניזם, הוא סימן נוסף המבשר רעות לחברה הישראלית.

מרצ, שהיתה שותפה לממשלת רבין ועודדה אותו לחתום על הסכם אוסלו. פעיליה פעלו בלא הרף נגד מדיניות הכיבוש וההתנחלויות. בכהונתם כשרי החינוך החדירו שולמית אלוני ויוסי שריד לתוכנית הלימודים ערכים הומניסטיים ואוניברסליים. חוק הדיור הציבורי רשום על שמו של הח"כ לשעבר רן כהן.

זהבה גלאון התייצבה בראש המחאה נגד המלחמות בלבנון. מוסי רז וגבי לסקי עמדו לצד ארגוני שלום וזכויות אדם, המתריעים בשער נגד עוולות הכיבוש ואלימות המתנחלים. במשך כל השנים הקפידה מרצ על ייצוג הולם לנשים.

למרות הפערים האידיאולוגיים בין מרצ למפלגות הימין והמרכז, החליטה הנהגתה לבלוע מנות גדושות של צפרדעים, כדי לאפשר את הקמת "ממשלת השינוי".

הצפרדע הגדולה ביותר היתה חוק האזרחות האכזרי, שנוגד את ערכי השוויון וההומניזם. עם זאת, יו"ר המפלגה, שר הבריאות ניצן הורוביץ, זכה למחמאות על תרומתו למאמץ לבלימת מגפת הקורונה.

איש מרצ, ח"כ עיסאווי פריג', היה הנציג הפלסטיני היחיד בממשלה היוצאת. סיעת מרצ בכנסת ה-24 יזמה את הצעת "חוק הנאשם", שנועדה למנוע מהנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על מועמד, כדוגמת בנימין נתניהו, שנפתחה נגדו חקירה פלילית או שהורשע בפלילים. למרבה הבושה, השרה איילת שקד בלמה את ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה. אותה ועדה הפילה גם את הצעת החוק החשובה של מרצ לביטול חוק הלאום וקידום חוק יסוד: השוויון.

היעלמותה של מרצ היא אובדן של בלם נוסף לפני ההידרדרות של החברה הישראלית במדרון הכהניזם, ההדתה והבדלנות. אבל אין בכך כדי לסתום את הגולל על הצורך בגוף שיילחם במגמות החשוכות המאיימות על החברה: זה הזמן להקים מפלגת שמאל רעננה, שייכללו בה מרצ, העבודה ועוד גורמים, יהודים ופלסטינים, מהפריפריה ומהמרכז.