סחרור הרוח הרעה
הממשלה החדשה של ישראל עדיין לא הוקמה, אבל רוחה הרעה כבר מנשבת. מנגנון ההפחדה של הימין אמנם פועל באגרסיביות בכל ימות השנה ובלי קשר לשאלה איזו ממשלה מכהנת בישראל, אבל בעקבות הניצחון הסוחף של הימין הדתי־לאומני־קנאי, כוחו והשפעתו צפויים לגדול.
באחרונה נודע ש"אגד" ביטלה קמפיין של אתר אופנה על אוטובוסים שלה, בטענה שפרסום תמונות של נשים בגופיות גורם "חוסר נוחות ומורת רוח לחלקים נרחבים בציבור הישראלי". העובדה שהתמונה המדוברת מציגה נשים חופשיות שמתלבשות בפרסומת כמו שעשרות אלפי נשים מתלבשות בחיים עצמם בישראל, לא עשתה רושם על מנהלי החברה. אלו טענו ש"בשביל רבבות משתמשים גופייה חושפנית היא מביכה, לא נעימה ולעתים אף מטרידה".
ההתחשבות באותם "רבבות משתמשים" מאפיינת חברות ומוסדות שנוהגים להתקרנף כשהם מזהים מגמות מסוימות. מעניין שההתקרנפות היא תמיד לכיוון צד אחד: אגד כן מפרסמת על האוטובוסים שלה מודעות של אגודה כמו "אפרת", שפונות ללא בושה לנשים שמעוניינות לעשות הפלה ומחדירות בהן אשמה ובושה. מדוע היא לא מתחשבת ברגשות של כל אותן נשים שנפגעות מפרסומים אלו?
אבל לא מדובר רק במודעות על אוטובוסים. הרוח הרעה מצאה את דרכה במהרה גם למערכת החינוך, שם הימין מבקש לחסום ככל יכולתו אפשרות של פיוס בין יהודים לפלסטינים. לפני כמה ימים נודע שבית הספר התיכון "גלילי" בכפר סבא ביטל מפגש עם פורום המשפחות השכולות הישראלי־פלסטיני, לרגל יום הזיכרון ליצחק רבין. מנהלת בית הספר לא עמדה בלחצים שהופעלו עליה על ידי פעילי ימין, שכהרגלם הגדירו את האירוע החשוב הזה כ"מפגש עם משפחות 'מחבלים'" שנועד "להרעיל את לבבות התלמידים". בשבוע האחרון גם פורסם שמשרד החינוך מתכוון לזמן לבירור מנהלת בית ספר יסודי ברמת גן שגינתה את ח"כ הקיצוני איתמר בן גביר, ובטקס יום הזיכרון ליצחק רבין אמרה כי אם ימונה לשר לביטחון פנים "הרצח הפוליטי הבא בוא יבוא".
שלושת המקרים הללו משרטטים היטב את הגבולות שעליהם ייערך המאבק בין שוחרי הדמוקרטיה לאלו המבקשים להרסה: מה מותר להגיד, עם מי מותר להיפגש ואיך מותר להתלבש. התוצאה היא: החברה של ישראל תיסוג לאחור במהירות מסחררת.