בעקבות פריצת המלחמה במזרח אירופה, צוטטו הגופים המובילים את המדיניות הכלכלית של ישראל, בחודש פברואר האחרון כי מוקדם לדעת איך יתפתחו הדברים, אבל לכולם היה ברור כי למלחמה באוקראינה יהיו השלכות קשות על הכלכלה הישראלית השברירית.

עם זאת, באתר "גלובוס" נטען באחרונה כי הכלכלה הישראלית עמידה בהשוואה לרוב מדינות העולם, החל ממשבר הקורונה ועד המלחמה באוקראינה. על אף זה מובן שיש עקב אכילס, שצריך להטריד את מקבלי ההחלטות לקראת התחזיות הקודרות בכלכלה העולמית וההאטה שכבר הגיעה לישראל. באתר "גלובוס" נאמר כי הצמיחה בשנים האחרונות התבססה על זינוק בנטילת חובות של עסקים. לפי נתוני בנק ישראל, האשראי שנטל המגזר הפרטי תפח ב־16% בתוך שנה בלבד (עד אמצע 2022) - הקצב המהיר ביותר אי־פעם. מדד זה, עומד בלב תחזית פסימית של הכלכלן אלכס זבז'ינסקי, לשנה הקרובה.

=== 

הרי קצב גידול החוב של הישראלים שבר את השיאים של האמריקאים, שמאז שנות ה־90' לא הגיעו לקצב שנתי כל־כך גבוה. החוב של הישראלים זינק מ־2019 ועד השנה בשיעור השלישי החד ביותר בעולם, אחרי סין ודרום קוריאה.

השנים האחרונות התאפיינו בריבית אפסית וביכולות מימון גבוהות של הציבור הישראלי, לצורך רכישות גדולות כמו דירות ומכוניות ולצורך פעילויות עסקיות. כעת, כשריבית בנק ישראל כבר טיפסה ל־3.25%  החזרי המשכנתאות וההלוואות מתייקרים והסיכון שלהן עולה. הסיכון הוא לא רק מצד רוכשי הדירות אלא גם מצד הקבלנים, כאשר האשראי הבנקאי לקבלנים ויזמים קפץ בקצב חריג ביותר של 30% בשנה אחת בלבד.

באתר "גלובוס" נאמר כי עליית הריבית נועדה להאט את קצב הצריכה, ולצנן את האינפלציה. אולם, גם אם הציבור יימנע מהוצאות חדשות, בין הכיסאות כבר נפלו אלה שנכנסו להלוואות בשנים האחרונות - מתוך מחשבה שיוכלו להחזירם בריבית זעומה. בשנה שעברה ביטל בנק ישראל את מגבלת רכיב הפריים במשכנתאות, ובפועל עודד את רוכשי הדירות להיכנס למסלולי מימון בהם החוב מעמיק עם כל הכרזה נוספת על העלאת הריבית.

החזאים סבורים כי קצב האינפלציה יירגע בשנה הבאה. בבנק ישראל אופטימיים וצופים צמיחה של כ־3% ב־2023, לאחר זינוק חזוי של 6% לאורך 2022. הבנק מעריך כי, האינפלציה תרד ל־2.5%  לעומת צפי לעליית מחירים של 4.6% עד סוף השנה הנוכחית.