תוכנית הלימודים החדשה באזרחות מצביעה על הכיוון שבו צועדות מערכת החינוך והחברה בישראל: חיזוק מגמות של האדרת השלטון ושל אתנוצנטריות יהודית, על פני היבטים אזרחיים שהכרחיים לדמוקרטיה מתפקדת.

תוכנית הלימודים החדשה מיועדת לכיתות ט', ותשמש תשתית לקראת הלימודים בחטיבה העליונה. היא מבססת את השינויים שהוכנסו בהוראת האזרחות בשנים האחרונות, ובראשם שכתוב ספר הלימוד המרכזי בתיכון בהתאם להשקפת הימין, אשר השתלט על לימודי האזרחות.

התוכנית החדשה רוקחת עיסה של "אזרחות טובה", "נאמנות" ו"ציות לחוקי המדינה". לשם השוואה, בתוכנית הלימודים הקודמת הופיע עניין הציות לחוק לאחר פירוט של 12 זכויות אדם שונות. הפעם, כבר בשיעור הראשון המוקדש לבירור מושג האזרחות מוסבר לתלמידים שלא מדובר רק בשאלה של זכויות וחובות, אלא גם ב"הזדהות עם 'המדינה' ותחושת שייכות". כך חדר שיח הנאמנות אל מערכי השיעור, על חשבון ערכים הומניסטיים ואוניברסליים.

עקרונות יסוד שהופיעו בתוכנית הקודמת, למשל שהחלטת הרוב צריכה להיות כפופה "לשמירה על הזכויות הבסיסיות של הפרט ושל המיעוטים", או ההכרה "בכבודו ובערכו של האדם כאדם", נעלמו. גם שני חוקי היסוד המתייחסים לכבוד האדם וחירותו ולחופש העיסוק לא מוזכרים, בניגוד לחוק הלאום שנכלל בפירוט ארוך של "מאפיינים יהודיים מרכזיים". רשימה מקבילה, של עקרונות הדמוקרטיה, לא קיימת. העיסוק בריסון הכוח השלטוני חלקי, ולמעשה אין אפילו הסבר מהו שלטון החוק. אין זה מפתיע שהפרק על "הסכסוך הערבי־ישראלי" מציין את "הרחבת גבולותיה [של ישראל] בעקבות מלחמת 1967", אך לא את העדר מעמדם של הפלסטינים החיים תחת כיבוש.

את התוכנית החדשה הובילו אנשי ימין, התומכים בליכוד ובציונות הדתית. מקצוע האזרחות — כמו תחומים אחרים העוסקים בזהות אישית וקבוצתית — אינו נחלה פרטית של הימין, המכתיב תוכניות לימוד לכלל המגזרים במערכת החינוך. ללא לימוד שיטתי של נושאים כמו זכויות אדם ואזרח, חוקי יסוד או מעמד המיעוטים וזכויותיהם, הופכת תוכנית הלימודים לכלי המנרמל, בהדרגה אך בשיטתיות, תפישות של עליונות יהודית בקרב דורות של תלמידים ומצביעים לעתיד. אל מול האינדוקטרינציה הלאומנית־הדתית שמקדמת תוכנית הלימודים באזרחות, שצפויה רק להקצין בממשלה הבאה, צריכים אנשי חינוך, בכל הדרגים והמקומות, להתעקש על לימוד ערכי הדמוקרטיה, במתכונתה המלאה ולא בגרסתה המצמצמת והמסוכנת.