יול 12, 2016 06:58 UTC
  • מזרח עיר הקודש מתחת לקו העוני

נתונים שפורסמו באחרונה בישראל, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הצביעו על זינוק במספר תושבי מזרח עיר הקודש החיים מתחת לקו העוני. הנתונים חשפו כי בשנת 2014 חיו 82% מתושבי העיר מתחת לקו העוני, בהשוואה ל-22% מכלל הישראלים ו-49% מכלל תושבי העיר. עוד מתברר כי בשנת 2013 היו 76% מכלל התושבים מתחת לקו העוני ובשנת 2006 - 66%. מה משקף החמרה קשה במצב העוני במזרח העיר.

נתונים שפורסמו באחרונה בישראל, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הצביעו על זינוק במספר תושבי מזרח עיר הקודש החיים מתחת לקו העוני. הנתונים חשפו כי בשנת 2014 חיו 82% מתושבי העיר מתחת לקו העוני, בהשוואה ל-22% מכלל הישראלים ו-49% מכלל תושבי העיר. עוד מתברר כי בשנת 2013 היו 76% מכלל התושבים מתחת לקו העוני ובשנת 2006 - 66%. מה משקף החמרה קשה במצב העוני במזרח העיר.

העתונאי ניר חסון כתב כי זה שנים רבות ש-300 אלף תושבי מזרח עיר הקודש מוכרים כאחת האוכלוסיות העניות ביותר בישראל, אולם בעשור האחרון הידרדר מצבם הכלכלי באופן חמור. הסיבה לכך היא משבר כלכלי שפרץ במזרח העיר בעקבות סגירת גדר ההפרדה בין העיר לבין הגדה המערבית. הגדר פגעה קשות בעסקים שנסמכו על לקוחות מהגדה וגרמה לעלייה ביוקר המחיה בשל עצירת יבוא מהגדה. ניר חסון כתב כי עלייה של כ-8% במספר התושבים החיים מתחת לקו העוני, בין 2013 ל-2014, היא חריגה בכל קנה מידה והוסיף שהנתונים משקפים הידרדרות במצב הכלכלי במזרח עיר הקודש, והסיבות מתגלמות באלימות שהשפיעה על התיירות, הידוק הבדיקות במחסומי הכניסה לעיר, שהכביד על העברת סחורות מהגדה ועליית מחירי מוצרי המזון בחנויות. שק אורז של 12 קילו עולה באלעזריה (מעבר לגדר ההפרדה) 25 שקלים וכאן 120 שקלים, אמר ג'בר, בן 49 מהעיר העתיקה. בעוד אומרת ראניה האריש, מנהלת לשכת הרווחה העירונית במזרח העיר כי המחירים של מוצרים במזרח העיר לא נמוכים יותר מאשר במערב העיר .

העוני במזרח העיר הוא עמוק וקשה בהרבה מאשר במערבה. גם עבודה אינה מחסנת מפני ירידה מתחת לקו העוני, הרי 89% מהמשפחות בהן יש מפרנס אחד נמצאות מתחת לקו העוני.בארגון העובדים "מען" ציינו לקושי במיצוי הזכויות של תושבי מזרח העיר, שרבים זכאים לקצבאות סוציאליות, אך לא מקבלים אותן מסיבות שונות, לרוב מחסומים ביורוקרטים או התעמרות של הרשויות. על פי חישוב שנעשה בארגון, רק כ-7% מהמשפחות העניות במזרח העיר מקבלות הבטחת הכנסה, לעומת כמעט 10% בציבור היהודי.

בעיה נוספת היא שבשנתיים האחרונות נעצרו אלפי בני אדם, חלקם הגדול בגיל העבודה, כאשר פוטרו רבים מהם או נקלעו לקשיים בקבלה לעבודה, מאחר שמעסיקים רבים דורשים תעודת יושר משטרתית.?!

*********

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) פנתה אל היועץ המשפטי לממשלה, בבקשה לאסור על חידוש חלוקת היתרים חדשים לחיפוש נפט וגז, או על חלוקת רישיונות קידוח חדשים. גלאון אמרה כי קיימות "אינדיקציות חד־משמעיות" לכך שמשרד האנרגיה מפר לכאורה את חוק הנפט, ומנהל את הליכי הרישוי בתחום המשאבים בחוסר שקיפות. פניית גלאון נעשתה לאחר הצהרת שר האנרגיה, יובל שטייניץ, שלפיה עד נובמבר הוא מתכוון לפתוח את המים הכלכליים של ישראל לחיפושי נפט וגז חדשים.

גלאון אמרה כי מועצת הנפט והממונה על הנפט במשרד האנרגיה קיבלו בשנים האחרונות סדרת החלטות לגבי הענקת רישיונות קידוח והארכת תוקפם ללא תיעוד וללא קביעת קריטריונים, שלפיהם נבחנות הבקשות השונות. לצד זאת, אומצו שינויים בתנאי חזקות שחולקו לבעליהן של תגליות גז מסחריות. "לא ברור כיצד נבחרת חברה אחת ולא אחרת, מדוע ניתן לה רישיון, מדוע הוא מוארך, האם היא עומדת בתנאים, ומהם התנאים האלה", כתבה גלאון והזכירה כי החלטות מועצת הנפט מתפרסמות במשורה ובחשאיות.

גלאון ציינה את דו"ח מבקר המדינה מ–2015 ,שסקר את הכשלים המהותיים בהתנהלותה של יחידת הנפט במשרד האנרגיה, והעיר על עבודתה הלקויה של המועצה הציבורית החסרה והמוחלשת, שנתפשת מעין חותמת גומי להחלטות המשרד. "אני רואה חשיבות אדירה באיתור ופיתוח שדות גז ובהגדלת עתודות הגז של ישראל, ובתוך כך גם בתהליך חלוקת הרישיונות ובפתיחת הים לחיפושי גז חדשים — אך תהליכים אלה צריכים להיעשות באופן שקוף, שתואם את החוק וגם את האינטרס הציבורי", אמרה גלאון, שכנראה חוששת ממה שהוא לא תקין שבהחלט תהיינה לו השלכות על הסביבה וחיי בני אדם. הרי היתרים ניתנים לשלוש שנים עם אפשרות להארכה עד שבע שנים לפי החלטת הממונה על ענייני הנפט, תוך הבטחה שזכיין יחיד לא יחזיק ביותר מ-12 רישיונות, ולא יהיו לו רישיונות על שטח גדול מ-4 מיליון דונם, להגדלת מספר מחפשי הנפט. לפעמים זיכיון ניתן למשך 30 שנה עם אופציה להארכה ל 20 שנה. על רקע זה ניתן לומר כי זהבה גלאון חוששת מכך שבמשרד האנרגיה יפרו את חוק ויתעלמו מהקריטריונים..?!