דרישת מפלגות "הציונות הדתית" ו"יהדות התורה", במו"מ על הקמת הממשלה, לקבוע בחוק שהפרדה מגדרית באירועים ציבוריים ובעסקים ושירותים לא תיחשב אפליה, צפויה לשנות את המרחב הציבורי בישראל. אין בסיס לטענות שתי המפלגות שהתיקון יוגבל לתחומי קהילותיהן.

לאחר שתתקבל הכרה רשמית, תזלוג ההפרדה בין גברים לנשים לתחומי חיים נוספים. זה טבעה של קיצוניות דתית: היא אינה מכירה בגבולות או בעקרונות יסוד של חברה דמוקרטית כמו שוויון וכבוד האדם. קבלת הדרישה הדתית־חרדית על ידי בנימין נתניהו היא סימון ברור ומיידי לכלל הנשים — ללא הבדל של מידת הדתיוּת — כי הן אזרחיות סוג ב'.

ח"כ אבי מעוז, יו"ר מפלגת נעם, הסביר שההפרדה המגדרית היא זכות גדולה של הנשים עצמן, המאפשרת להן "לרקוד מאחורי מחיצה בהתאם לצניעותן", או להימנע ממופע תרבות משותף עם גברים "כדי שיוכלו לשמור על כבודן". ההפרדה נועדה לייצר היררכיה בין שני המינים, ולהזכיר לנשים כי המין שלהן קודם לכל דבר אחר, מסביבת הלימודים ועד מקום העבודה.

ההפרדה בין גברים לנשים תשפיע בהכרח גם על הציבור החילוני: שילוב נשים בתפקידי לחימה בצבא ייעצר; יתחדשו קורסי הכשרה נפרדים בשירות הציבורי ויונהגו תורים נפרדים בקופות חולים; שליחת נשים לאחורי האוטובוס תתקבל בסלחנות מגבוה; נשים שמישהו יחשוב שאינן לבושות באופן "מכבד" יגלו, כפי שכבר קורה כיום, כי נהגי אוטובוסים מסרבים להסיען; אפליית המרצות במסלולים האקדמיים לחרדים תעמיק, ובליווי פסקת ההתגברות, בג"ץ לא יוכל עוד לבלום את התפשטות ההפרדה לתואר שני ולמרחבים כמו ספרייה או קפיטריה; מפגשים בין בתי ספר דתיים וחילונים יתקיימו בהפרדה, בנימוק של התחשבות ברגשות ובעקרונות שמשמעותה היא תמיד קבלת נורמות של "צניעות" והפרדה. לא מדובר בתרחישי אימה, אלא במציאות קיימת, שכעת תקבל אישור להתרחב.

אין גם לקבל את הטענות המיתממות שההפרדה אינה פוגעת בנשים. הניסיון מראה, כי במופעי תרבות הן נשלחות לאחורי האולם כמו בבית הכנסת; הן לא מורשות לעלות לאוטובוס אם הוא מלא בגברים, והן זוכות להיצע מוגבל ויוקרתי פחות של תחומי לימוד במסלולים הנפרדים באקדמיה. פוליטיקאים חרדים וחרד"לים מקדמים את הרעיון הלא דמוקרטי כי הפרדה באירועי תרבות, בשירותים ובלימודים אקדמיים היא "זכות טבעית", שיש להרחיב, לבנה אחר לבנה, לתחומים נוספים. אסור לקבל זאת: המרחב הציבורי חייב להישאר פתוח והוגן לנשים ולגברים.