בערב של יום 17 בנובמבר נספו 21 בני אדם קרובי משפחה, רובם נשים וילדים, בשריפה שפקדה את מחנה הפליטים ג'בליה ברצועת עזה. האסון הוא תזכורת נוספת למצב העגום של שירותי ההצלה והכבאות ברצועת עזה. השריפה פרצה בבניין של שלוש קומות באזור צפוף. על פי הודעת משרד הפנים של עזה, כל מי ששהה בבניין נשרף למוות.

על פי חקירה ראשונית, הסיבה הישירה לדליקה היא חומר דלק רב שהיה מאוחסן בבית. אף שאחסון הדלק לשם הפעלת גנרטורים לחשמל הוא מנהג נפוץ ברצועה, החליטו בעזה להקים ועדת חקירה מיוחדת, כדי שתבדוק אם מדובר בתאונה או בהצתה. בכירים בשירותי הכבאות וההצלה כבר התריעו בעבר על מצבם הרע של הכלים ושל הציוד העומד לרשותם. מלבד המחסור החמור בציוד לפינוי הריסות או לאספקת חמצן, רוב הכבאיות, למשל, נקנו לפני 2007 ומאז לא שודרגו. הכבאיות בלויות, אין בהן מנופים וסולמות ובמקצתן מערכת השאיבה לקויה.

הרשויות בעזה מאשימות את ישראל במניעת הכנסה של ציוד לתחזוקה או ציוד אחר שיכול לשמש את הכבאים, בטענה שמדובר בציוד דו־שימושי שעשוי לשמש את הזרוע הצבאית של חמאס. אצבע מאשימה מופנית גם אל הרשות הפלסטינית, שאינה ממהרת לקנות כבאיות חדשות. בחמאס אומרים שהמצרים — בלחץ ישראל — אינם מאפשרים הכנסה של כבאיות ושאר ציוד ממעבר רפיח. כל צד מגלגל את האחריות אל האחר.

מי שסובלים הם תושבי עזה, יותר משני מיליון בני אדם שחיים בצפיפות. ישראל אינה יכולה להתנער מאחריותה לחיי התושבים בעזה, שנתונים במצור זה שנים. בני גנץ הביע צער והודיע כי "מתאם פעולות הממשלה בשטחים העביר הצעה לסייע בפינוי הומניטרי של נפגעים לבתי החולים...", אך הפנייה הזאת אינה רלוונטית, משום שלא היו פצועים.

אם גנץ ויאיר לפיד היו באמת רוצים לעזור, היה עליהם להתגייס לשיפור מערך הכבאות של עזה. המערך זקוק בדחיפות לחמצן, לסולמות, לפורץ מנעולים ולחליפות כבאים. על ישראל לשלוח את הציוד החסר ולאפשר מעבר ציוד שיציל את שירותי הכבאות וההצלה בעזה. יש כל העת שיח ישיר ועקיף בין כל הגורמים המעורבים בניהול הרצועה. כעת עליהם להניח סוגיה זו על שולחן הדיונים כדי שישוקם מערך הכבאות וההצלה בעזה, החיוני כל כך.