שר המלחמה של ישראל, בני גנץ, החליט שלא להשיב לפלסטינים את גופת האסיר נאסר אבו חמיד, ממייסדי גדודי חללי אל־אקצא, בן 51, שמת בית חולים ישראלי בגין התרשלות רפואית אכזרית.

על פי ההיגיון החולה של גנץ, המטרה המקדשת את ההחלטה הבזויה הזאת היא השבת הישראלים והגופות של חיילים המוחזקים בידי תנועת ההתקוממות חמאס ועזה. לא נראה שאכפת לו, שהעובדה שהאמצעי שישראל נוקטת לשם מטרה זו הופכת את הגופה של אבו חמיד לכלי של כוח בידי הפלסטינים במשא ומתן, פוגעת בכבוד המת ובמשפחתו, סותרת את מוסר המלחמה וממקמת את ישראל במקומה הנודע כמעודדת טרור ומשטרים חשוכים.

גנץ איננו לבד בגישתו המתועבת. זה כמה שנים צבא ישראל נוהג להחזיק בגופות של פלסטינים שהשתתפו בפעולות בגדה המערבית, בעזה ובעיר הקודש. ב–2017 קבע בג"ץ כי לממשלה אין סמכות לשמור את הגופות לצורכי משא ומתן, אך הפך את ההחלטה בדיון מורחב ב–2019, וכך נתן חותמת הכשר לסחר בגופות.

לפני שנתיים אישר "הקבינט המדיני הביטחוני" את דרישת גנץ כשר המלחמה בזמן ממשלת הקורונה, לא להחזיר גופות של פלסטינים, גם אם אינם משתייכים לחמאס.

הקבינט אישר, שפרט למקרים חריגים לא תוחזר גופה של פלסטיני, בלא קשר לשיוכו הארגוני. גנץ טען אז כי "אי החזרת גופות פלסטינים היא חלק מהמחויבות שלנו לשמור על ביטחון אזרחי ישראל, וכמובן להשיב את הבנים הביתה. אני מציע לאויבינו שיבינו ויפנימו היטב את המסר". כך הסביר גנץ את חוקי הג'ונגל שאימצה הווילה.

לא ידוע בכמה גופות מחזיקה ישראל. על פי ארגון "בצלם" וארגונים פלסטיניים, מספרן מוערך בכמה מאות. על פי "מרכז אל־קודס" לייעוץ משפטי, חלק מהן נקברו ואחרות מוחזקות בהקפאה.

אבו חמיד נעצר לפני 20 שנה, נגזרו עליו שבעה מאסרי עולם ועוד 50 שנות מאסר. אלא שמרגע שמת, בהחלט חלה חובה לכבד את המת ומשפחתו. ההתנגדות לסחר בגופות צריכה לחצות את המחנות הפוליטיים; סחר בגופות הוא מעשה שפל, המבזה את ישראל וקובע סטנדרטים נמוכים עוד יותר. על ישראל להפסיק לאלתר לסחור בגופות הפלסטינים ולהחזיר את הגופה של אבו חמיד ומאות גופות אחרות שבידיה.