מקדמי ההפיכה המשטרית ("הרפורמה במערכת המשפט") הודפים את הביקורת על הטענה, שהיא מתבצעת כמחטף מהיר, כמהלך חד־צדדי, וכי הצד המתנגד לה לא מוכן להיכנס לדיון על הפרטים, אלא רק שולל אותה. ואולם, כל הצעה לעכב את הליך החקיקה המזורז, כדי שיהיה אפשר לנהל דיון על ה"רפורמה" נענית בתשובה האוטומטית: "מתקיימים דיונים בוועדת חוקה".

ובכן, מי שנוכח באותם דיונים מבין שמדובר במופע של אדם אחד: יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן. ההליך שבאמצעותו הוא בחר לקדם את החקיקה הוא מזורז וחריג, כשל הצעת חוק "מטעם הוועדה". זאת, על מנת שהצעת שר המשפטים יריב לוין לא תצטרך לעבור את כל השלבים המקובלים של גיבוש תזכיר ממשלתי.

בדיון עצמו אמנם מופיעים מומחים שונים, אך אלה שבאים להביע התנגדות, כשהם כבר מצליחים לקבל זכות דיבור, נתקלים בטקטיקה של כניסה שיטתית לדבריהם, חוסר יכולת להשלים משפט וחקירת שתי וערב.

האופן החריג שבו התנהל הדיון הגיע לשיא חדש כשרוטמן סנט ונזף בחריפות ביועץ המשפטי של הוועדה, שפירסם בתחילת השבוע חוות דעת חריגה בחומרתה, ובה נימק באריכות מדוע ההצעה של רוטמן, הדומה במהותה לזאת של לוין, פוגעת באיזון בין הרשויות החיוני לכינונו של משטר דמוקרטי.

הוא לא הסתפק בביקורת, או בטענות שלפיהן קביעותיו של היועץ "שגויות", אלא קרא לו "לחזור בו", וטען כי חוות הדעת שהגיש "מוטה". למעשה, הוא פיקפק במעמדו המקצועי. זה היה בבירור ניסיון להרתיע את היועץ לקראת המשך הדיונים.

רוטמן מספק הצצה למה שיקרה בעקבות המהפכה המשפטית ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה וגם ליועץ המשפטי לממשלה: התעלמות, זלזול, האשמות מופרכות בקיומן של "אג'נדות", ובאופן כללי, התייחסות ליועץ משפטי שמותח ביקורת כאל יריב פוליטי.

כל עוד הדיונים בוועדה מתנהלים באופן הדורסני הזה, כל עוד מומחים לא מצליחים לקבל זכות דיבור, ואלה שמצליחים זוכים במקלחת קרה של מתקפות מילוליות מצד היו"ר — אין מדובר בדיון ציבורי בעל ערך, אלא בהתנהלות שרק תומכת בטענה שעל הפרק לא עומדת "רפורמה", אלא מהלך כוחני של הרס מהיר של מערכת המשפט.

לכן חשוב לתת גיבוי ליועץ המשפטי לוועדה, כמו גם לנציגי היועצת המשפטית לממשלה, המשתתפים בדיונים. הניסיון להשתיקם הוא הניסיון להשתיק את המאבק למען הדמוקרטיה.