בכלי תקשורת ישראליים רבים ובעשרות כלי תקשורת אחרים ברחבי העולם פורסמו סדרת תחקירים על "סוחרי הכאוס", האחים טל וזוהר חנן "צוות חורחה" (השם הבדוי בו חנן משתמש), ועל מפעל ההונאה והזהויות הבדויות "פרספטו אינטרנשיונל" שבבעלות יועץ התקשורת ליאור חורב ואיש אמ"ן לשעבר רועי בורשטיין.

התחקירים האלה חושפים שוב את פניה של ישראל בתור ישות של שירותים טכנולוגיים מפוקפקים, הגובים מחיר כבד מהאנושות במונחים של זכויות אדם.

ישראל אמנם ספגה, ובצדק, ביקורת בעולם על שהתירה מכירת טכנולוגיה כדוגמת NSO למשטרים רצחניים ודכאניים, אך את קיומה של הטכנולוגיה בטענת הצורך של מדינות המקיימות מנגנונים להגנה על זכויות אדם לחדור לטלפונים של גורמי טרור ופשיעה, צריכה להיות כפופה לחוק. את שיטות העבודה והשירותים מדכאי הדמוקרטיות של האחים חנן, חורב ובורשטיין אין שום דרך להצדיק. האחים חנן אחראים למתקפות סייבר רבות ברחבי העולם למען לקוחות פוליטיים ופרטיים, ובכלל זה פריצה לחשבונות אימייל וטלגרם. זו פעילות אסורה, והטיפול הנכון בה הוא אכיפת החוק הקיים, כלומר חקירתם והעמדתם לדין.

ואשר לשימוש בבוטים ובאוואטרים — זהויות בדויות ברשת — מכשירי הונאה ששתי הקבוצות משתמשות בהם לשם דיכוי ארגוני סיוע או אנשי אופוזיציה במדינות רוויות סכסוכים, החוק אינו ברור דיו. לכאורה מדובר בפעולות מרמה שעשויות להתאים להגדרות של עבירות קיימות בחוק. גם על כך צריך לחקור אותם.

השימוש בזהויות בדויה ברשת הוא מגפה כה נפוצה ומזיקה למרקם החיים הדמוקרטי, עד כי זועק לשמים היעדרו של חוק ספציפי האוסר זאת. הפצה של דיס־אינפורמציה באתרי חדשות מזויפים, "עיתונאים חוקרים" שאינם אלא זהות פיקטיבית ורשתות של עשרות אלפי משתמשים מזויפים להשכרה — כל אלה הם סכנה מוחשית לעצם הרעיון הדמוקרטי. השיטות האלה חותרות תחת עצם יכולתו של האזרח לשפוט את המציאות. הצבעה המבוססת על "מבצעי השפעה" אינה בחירה דמוקרטית באמת. אין מקום לטענה שהונאה היא חלק מחופש הביטוי. על ישראל לאסור בחוק את השימוש בזהויות בדויות ברשתות החברתיות.