הניסיון של בנימין נתניהו להשתלט על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) באמצעות מינוי פוליטי, בלתי מקצועי ובלתי ראוי, צריך להדיר שינה מעיני הציבור של לא פחות מהניסיון לסרס את בג"ץ.

התערבות פוליטית בגוף שמפרסם את הנתונים החשובים ביותר לכלכלה ולחברה בישראל — ובכלל זה מדד המחירים לצרכן, האינפלציה, האבטלה, הצמיחה והדמוגרפיה — עשויה להטות את הנתונים ולפגוע באמון הציבור והעולם בנתונים האלה.

בלשכת נתניהו לא הכחישו תחילה את הפרסום ב"כאן 11", שלפיו נתניהו מתכוון למנות את מקורבו, יוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ולשעבר מנהל קמפיין הליכוד, למ"מ מקום הסטטיסטיקאי הראשי, אף על פי שאין לו כל ניסיון או הכשרה בתחום. רק אחרי ששיחררו את בלון הניסוי הזה לאוויר, חזרו בהם.

המשמעות ברורה: מישהו בלשכת הנתניהו סימן את הלמ"ס כיעד נוסף של ההפיכה המשטרית. אחרי שישתלטו על מערכת המשפט ואכיפת החוק ועל התקשורת הציבורית, מבקשים שם לשלוט גם בבסיס הידע של ישראל, בנתונים המספריים היבשים שלה, שבהם היא משתמשת כדי לתכנן את עתידה. ניסיון דומה, שהיה לפני שנה בטורקיה של רג'פ טייפ ארדואן, הסתיים בהתפטרות ראש הלמ"ס של טורקיה, לאחר שהואשם כי שיעור האינפלציה הרשמי שהציג "גבוה מדי".

נתניהו מנסה ללכת בדרך דומה. ב–2008 הוגש נגד יוסי שלי כתב אישום, ולפיו הגיש תצהירים כוזבים לוועדת המינויים לתפקיד מנכ"ל רשות הדואר. אז הוא טען שאין לו כל זיקה פוליטית, אף על פני שהיה פעיל פוליטי בליכוד. שלי הואשם בשבועת שקר ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. ב–2012, בהסדר טיעון, בית המשפט לא הרשיע אותו, אך אסר עליו לעבוד בשירות הציבורי של הממשלה למשך שלוש שנים.

הניסיון למנות לתפקיד החשוב הזה אדם כמוהו מעיד שוב על העדר שיקול הדעת של נתניהו, ועל העדפת תועלתו האישית על פני תועלת הציבור. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוכרחה להישאר עצמאית, מקצועית ונעדרת כל הטיה פוליטית.

זו עוד הוכחה שנתניהו תכנן מראש לשנות את פניה של ישראל לדיקטטורית גרידא. זו לא רק הפיכה משפטית או משטרית, זו תכנית הוליסטית גדולה יותר מסך מרכיביה. ההשתלטות על הלמ"ס היא בעצם השתלטות על החינוך והתרבות.