ועדת השרים לחקיקה הצביעה בעד קידום הצעת החוק — תיקון לחוק יסוד: הממשלה — שנועדה למנוע את הוצאת בנימין נתניהו מתפקיד ראש הממשלה לנבצרות. וזאת כדי לסכל מראש תרחיש שבו היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה תודיע על נבצרותו המשפטית של נתניהו משום שהמשך כהונתו פוגע בהליך המשפטי המתקיים נגדו. כהרגלם, השרים התעלמו לגמרי מדברי היועמ"שית, שהתנגדה להצעה והזהירה שפרטיה עלולים ליצור "מצבים אבסורדיים" ו"חור שחור" משפטי.

כיום ניתנת ליועצת המשפטית לממשלה סמכות להודיע על נבצרות משפטית של נתניהו, אם יש בכהונתו כדי לפגוע בהליך משפטי או בחקירה. הסמכות הזאת מוגבלת לנסיבות חריגות וקיצוניות ביותר, אך האפיון הזה מתאים למציאות שנקלעה אליה ישראל: סדרת מופעי חקיקה שתכליתם הרס הדמוקרטיה, וכל זאת כדי להיטיב עם הנאשם נתניהו.

אף על פי כן, בשלב זה בהרב־מיארה עסוקה במיצוי מהלך של הסדר ניגוד עניינים שיחייב את נתניהו, כדי להימנע ממימוש הנבצרות. ובכל זאת חבריו של נתניהו לקואליציה אינם שקטים, ומבקשים להעמידו מעל לחוק ומחוץ לכלליו. ייתכן שהקואליציה מחפשת דרך לאפשר לנתניהו לעקוף את הסדר ניגוד העניינים, והתיקון המוצע לחוק היסוד נועד לאפשר לו לנהוג כך בלי שיחשוש שמא יוחלט להוציאו לנבצרות.

השעבוד המוחלט של הקואליציה לנתניהו מתבטא בנכונות חבריה לפרק את מערכות המדינה ולעוות את החוק לצרכיו המשפטיים. לא אכפת להם שהצעת החוק הזאת מסוכנת ועלולה ליצור מצב שבו ראש ממשלה, שאינו מסוגל למלא את תפקידו מסיבות רפואיות או נפשיות, יוסיף לשמש בתפקיד ראש הממשלה מאחר שאילוצים פוליטיים לא יאפשרו להכריז על היותו נבצר.

מדובר במהלך המשך למהלך החוקתי שנועד להכניס, דרך הסדק שמתחת לדלת, את אריה דרעי לממשלה — למרות פסיקת בג"ץ בעניינו — על ידי שינוי רטרואקטיבי של הדין החל על הרחקת שרים וסגני שרים מתפקידם (חוק דרעי 2). מדובר בחקיקת יסוד פרסונלית נוספת, והיא לא נועדה להיטיב עם הציבור אלא עם בעלי שררה, על אף האינטרס הציבורי. במקום לגרש את מי שסרחו, את מי שעוברים על החוק או מפירים התחייבויות והסכמים מחייבים, הביקורת השיפוטית היא שמגורשת מן העיר.