רבבות יצאו ביום (חמישי) האחרון לרחובות בתל אביב, עיר הקודש ומקומות אחרים ברחבי ישראל במחאה על מהלכי השלטון. המוחים עשו זאת בשעה שהקואליציה הדורסנית בראשות בנימין נתניהו הדגימה היטב למה מתכוונים כשאומרים "עריצות הרוב".

הקואליציה הספיקה באותו היום לאשר בקריאה טרומית את הצעת החוק שתקשה להוציא את נתניהו לנבצרות ותבצר את מעמדו המורם מעל לחוק; לאשר בקריאה טרומית עונש מוות למבצעי פעולות פלסטינים, וכך להבחין חוקית בין דם יהודי לדם פלסטיני; וחברי ועדת החוקה אישרו נדבך נוסף בחוקי ההפיכה המשטרית (הגבלת הביקורת השיפוטית, ופסקת ההתגברות).

השר של נתניהו ל"ביטחון לאומי", הקיצוני איתמר בן גביר, ניצל את ההזדמנות והורה למשטרה לנהוג ביד קשה יותר כלפי המפגינים. נראה כי מבחינתו, תפקיד הממשלה הוא להלהיט את הרוחות, ולא להרגיע אותן. בן גביר המשיך לכנות את המפגינים "אנרכיסטים", טען ש"הם חצו את כל הגבולות" ודרש מהמשטרה "להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה". העובדה שעבריין מורשע, גזען לאומני, שגיבורו הוא הרוצח ברוך גולדשטיין, מעז לכנות את רבבות האנשים שנלחמים על שאריות הכבוד "אנרכיסטים" ומורה לפעול נגדם ביתר אלימות — היא חרפה מוסרית ותעודת עניות לישראל.

כצפוי, את החרפה הזאת גיבה נתניהו. "זכות ההפגנה אינה הזכות לאנרכיה", אמר מי שממשלתו מרסקת את מבנה המשטר ואף נטלה לעצמה את החופש לחוקק חוקי יסוד פרסונליים, שנועדו להיטיב עם העבריינים המורשעים והנאשמים המרכיבים אותה.

המשטרה מצדה הבינה את המסר, שלפה רימוני הלם והשליכה אותם לעבר המפגינים. כל זאת אף על פי שעל פי ההנחיות, השימוש בהם אמור להיות שמור למקרים של אלימות קשה כלפי כוחות המשטרה. זה לא היה המקרה. מלבד רימוני הלם הפעילה המשטרה מכת"זיות, לראשונה מאז החלה המחאה, ואף ביצעה מעצרים בכוח. ה"יבול" של ההתנהלות האגרסיבית: 11 פצועים, בהם פצוע אחד שהועבר לחדר ניתוח. בנוסף נעצרו 39 מפגינים רק בתל אביב.

כך לא נוהגת משטרה המבקשת לשמור על החוק ועל הסדר. כך נוהגת משטרה פוליטית, היוצאת למלא משימה פוליטית, לצרכים הפוליטיים של משלחיה: נתניהו והקיצוני בן גביר. על הממשלה הרעה הזאת להבין, שהאלימות רק תעודד את המחאה ותחזק אותה.