מאות אלפי הישראלים שפתחו במחאה והבהירו בגופם, ובכספם, שלא יעמדו מנגד בשעה שישראל תהפוך, בין השאר, לגיהנום ללה"טבים, לא הותירו בפני בנימין נתניהו ברירה אלא לסגת מהתחייבויותיו הקואליציוניות ליו"ר מפלגת נעם, אבי מעוז, מה שגרם לו להתפטר ביום 1 במרץ מתפקידו כסגן שר.

במכתב ההתפטרות כתב מעוז, כי לא הצליח לבטל את "נוהלי משרד החינוך, משרד הרווחה ומשרד הבריאות מתקופת ממשלת לפיד, אשר עניינם לשנות את מושגי היסוד של הישראלים ושל המשפחה היהודית", ונכשל גם בניסיונו "להחזיר את האב והאם לטפסים הרשמיים של משרדי הממשלה".

לא רק בענייני להט"ב נתניהו נאלץ לבלום כתוצאה מלחץ חיצוני. הלחץ הבינלאומי והבעיות הביטחוניות, שגרמו הפרעות של המתנחלים נגד הפלסטינים בחווארה, גם עושות את שלהן ומציפות את המתחים בקואליציה. "עוצמה יהודית" החרימה בשבוע האחרון את הדיון במליאת כנסת במחאה על קיום הוועידה הביטחונית בירדן יחד עם נציגים מהרשות הפלסטינית, ועל "מדיניות ההכלה" של הממשלה. בליכוד לא אהבו את היעדרותם, ובכירים בליכוד אמרו שזה מעשה חסר אחריות "שפוגע בממשלת ימין".

הצרות של נתניהו לא נגמרות בגזענים הכהניסטים מ"עוצמה יהודית". מהדיון נעדרו גם חברי סיעת "יהדות התורה", במחאה על הפרת ההסכמים הקואליציוניים בתקציב. "דגל התורה" מתכוונת להקים "צוות לבחינת ההסכמים הקואליציוניים". בביטאון המפלגה, "יתד נאמן", נכתב כי בתקציב "לא ניתן מענה לנושאים שסוכמו במפורש עם נתניהו". הכוונה היא לתקצוב "מוסדות הפטור" (שאינם מחויבים ללימודי ליבה מלאים) — הבטחה שנתניהו נתן כדי למנוע את פיצול "יהדות התורה". בידיעה אחרת נמתחה ביקורת על עבודות הרכבת, "תוך חילול שבת מחפיר", וזאת למרות שבזמנו שרת התחבורה מירי רגב אמרה שבשבת יבוצעו רק עבודות שעניינן פיקוח נפש.

אלא שהחזית הנפיצה מכולן היא "המשולש הביטחוני" שכולל את שני שותפיו מהימין הקיצוני, השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, ואת שר המלחמה יואב גלנט. את המתח ביניהם היה אפשר לראות בפרשת פינוי הכרם מצפון לרמאללה לפני כשלושה שבועות. ההסלמה בשטחים הכבושים צפויה לעלות אותם על מסלול התנגשות.

ההפיכה המשטרית, שמובילה להידרדרות כלכלית; התגובות הקשות בארה"ב ובאירופה; ההסלמה הביטחונית והמחאה הציבורית שגוברת משבוע לשבוע — כל אלה מגבירים את המתחים בממשלה, וסופה שתתפרק מבפנים.