בחדרי חדרים הם כבר מודים בזה, אבל לדבר על כך בפומבי הם מפחדים. כמה שרים בכירים בליכוד הביעו באחרונה, בשיחות סגורות, את תמיכתם בהקפאה של קידום חוקי ההפיכה המשטרית, כדי לקיים הידברות. אבל היחיד בקואליציה שהראה אומץ־לב ציבורי וקרא לכך בפומבי הוא יו"ר ועדת "החוץ והביטחון", יולי אדלשטיין.

ההסבר לשתיקת הכבשים בליכוד מובן. הכל יודעים מה קורה למי שמעז לחשוב באופן עצמאי בליכוד. "דיברנו עם חברי כנסת נוספים", אמר אדלשטיין בראיון, "בגלל הכתישה יש אנשים שלא רוצים לצאת בפומבי".

לרגע אחד היה נדמה, שגם חבר הכנסת דני דנון הצמיח עמוד שדרה. באחרונה חתם דנון עם אדלשטיין ועם חברי הכנסת חילי טרופר וגדי איזנקוט מהאופוזיציה על קריאה להידברות. אבל יומיים אחר כך מיהר דנון להצהיר: "אנחנו לא מתקפלים, אנחנו לא מעכבים, אבל צריך לנסות לקיים שיח עם מי שמוכן לדבר". כלומר, עוד אחד המוכן להידברות, אבל אינו מוכן להקפיא את החקיקה.

לכל אלה בליכוד החוששים לדבר חשוב להסביר: לא לדבר — זה מפחיד יותר. עם כל הדאגה למה שיקרה להם אם ידברו, יהיה זה כאין ואפס לעומת מה שיקרה לישראל אם ההפיכה תושלם. אבי דיכטר, יואב גלנט, גילה גמליאל, דוד ביטן וניר ברקת — איך יכולים הם לשתוק בשעה שחבריהם למחנה מקדמים פרויקט לחיסול הדמוקרטיה?

בקרב ראשי רשויות מקומיות היו דווקא אישים שדיברו, כולל ראשי ערים בולטים שהם גם אנשי ליכוד: ראש עיריית מודיעין, ראש עיריית דימונה, המקורב לבנימין נתניהו, בני ביטון, ראש עיריית מעלה אדומים, ראש עיריית גדרה, ראש מועצת אפרת וחבר מרכז הליכוד, עודד רביבי.

המשמעות היחידה של הידברות כרגע היא לקרוא להקפאת החקיקה. כל הסיסמאות על "הידברות ללא תנאים מוקדמים" הן מסך עשן. לכן אין להתייחס ברצינות לכך שגם בשבוע שעבר חזרו יריב לוין, בצלאל סמוטריץ' ושמחה רוטמן על הסיסמה הזאת, בשעה שהם מקדמים את פסקת ההתגברות ואת הגבלת ביקורת השיפוט.

כל יום שעובר מקרב את ישראל לאסון חוקתי. אין זה הזמן לישיבה על הגדר ולא להתקרנפות. זה הזמן לעצור את כדור השלג ולבלום את המפולת. בקואליציה יש מי שמבינים היטב את הסכנה. חובה על אלה לקום עכשיו ולדבר, לפני שיהיה מאוחר מדי.