ההפקרות של ממשלת בנימין נתניהו־בצלאל סמוטריץ'־איתמר בן גביר אינה יודעת גבולות. כמו גנבת בלילה אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק ההתנתקות, הקובע, כי ניתן לשהות בשטחים הפלסטינים שפונו ב–2005 בצפון הגדה המערבית. למרבה הבושה, האופוזיציה ברובה הזניחה חזית זו, והחוק אושר ברוב של 31 מול 18 מתנגדים.

זהו צעד ראשון בדרך להכשרת הישיבה במאחז חומש. מאז ההתנתקות נאסר על ישראלים לשהות בשטח ההתנחלויות שפונו, אלא באישור מהצבא. המתנחלים כהרגלם קבעו עובדות בשטח, תוך כדי התעלמות מהחוק. זמן קצר לאחר ההתנתקות הם הקימו בשטח של חומש — הנמצא על קרקע פלסטינית פרטית — מאחז הפועל כישיבה, ובו כמה מבנים ארעיים המשמשים ללינה.

התיקון לחוק מבטל את האיסורים על שהייה והכנסת חפצים, שחלו מאז ההתנתקות, וקובע כי ישראלים יוכלו להשתמש בקרקעות בשטחים אלה, אם ירכשו זכויות בהם. הרוב המוחלט של שטח חומש הוא קרקע פלסטינית פרטית, ולצדה שתי חלקות שאינן צמודות זו לזו ונחשבות כ"אדמות מדינה" — טריק ישראלי, שנועד להכשיר את הכיבוש. התיקון לחוק אינו מאפשר לישראלים לבנות במקום, אך אם יוקצו "אדמות מדינה" עשוי הדבר לסלול את הדרך לכך. הניסיון מלמד, שבכל הנוגע למתנחלים — מה שנראה מופרך, סופו להתגשם.

מבחינת המתנחלים יאפשר התיקון לחוק גם הקמה מחודשת של שלוש התנחלויות אחרות בגדה, שפונו בהתנתקות — שא־נור, גנים וכדים — כפי שמיהרה להצהיר חברת הכנסת לימור סון הר מלך מ"עוצמה יהודית".

קשה להפריז בחומרת צעד זה; ואמנם שגריר ישראל בארצות הברית, מיכאל הרצוג, זומן באופן חריג לשיחת הבהרה עם סגנית שר החוץ האמריקאי, וונדי שרמן.

במשרד החוץ של ארה"ב קראו לישראל לא ליישם את התיקון לחוק והבהירו, שאישורו "סותר בבירור את ההתחייבויות של ממשלת ישראל לארה"ב, ובהן ההתחייבות באחרונה להפיג את המתיחות עם הפלסטינים". האיחוד האירופי קרא לישראל לבטל את החוק.

השתוללות המתנחלים, בעידוד ממשלת נתניהו הקיצונית, מלמדת על אחת ממטרות־העל של ההפיכה המשטרית: טיפוח מפעל ההתנחלויות, סיפוח עתידי וחיסול אופציית שתי המדינות. מלחמה במדיניות הרסנית זו מוכרחה להיות אחת ממטרות המחאה.