Pars Today

ועדת השרים לחקיקה מתעסקת בהצעת חוק שתגרום לפגיעה מהותית בחברה האזרחית ובארגוני זכויות האדם בישראל. על פי ההצעה, כל ארגון העוסק בקידום מדיניות ומקבל תרומות מ"ישות מדינית זרה" (מדינות ידידותיות לישראל, למשל בריטניה או ארה"ב, וכן האיחוד האירופי או האו"ם), לא ייחשב עוד למוסד ללא כוונת רווח לצורך קבלת תרומות בישראל. כמו כן, מכל תרומה שיקבל מ"הישויות הזרות" האלה ינוכו 65%.

"מס" של 65% על תרומות ממוסדות חו"ל וגם ממדינות ידידותיות לאירוני זכויות האדם הוא גניבה פשוטה. הנימוק לחוק הוא לא רק שקר גס, זוהי טפשות מוחלטת. וזה הרבה יותר גרוע.

רבים מארגוני החברה האזרחית בישראל, העוסקים בזכויות נשים, ילדים, מיעוטים, בעלי מוגבלויות, הגנת הסביבה, איכות השלטון ורבים אחרים, יאבדו חלק ניכר מתקציבם. כך תיפגע יכולתם להעניק קול לאוכלוסיות ולסוגיות קריטיות לחברה הישראלית, וכן לפתח את האקדמיה הישראלית, את השלטון המקומי ותחומי בריאות ורווחה לאוכלוסיות המוחלשות ביותר.

יוזם ההצעה, אריאל קלנר ממפלגת הליכוד, דאג להחיל את החוק רק על תרומות מ"ישות מדינית" — גוף ידידותי לישראל שתקציבו שקוף וגלוי — ולא על תרומות מגופים פרטיים, שהחוק אינו מחייבם אפילו בשקיפות. הסיבה היא שמקור תקציבי נכבד של הארגונים שמקדמים אידיאולוגיה ליברלית בא ממדינות, ואילו ארגונים המקדמים אידיאולוגיה הפוכה, כדוגמת פורום קהלת, אלע"ד או עטרת כהנים, ממומנים בכספי גופים פרטיים עלומים.

בדברי ההסבר נכתב שמטרת החוק היא למנוע "פגיעה במאפייני היסוד של ישראל העצמאית, וכן פגיעה בריבונות אזרחיה". אלא שתכלית החוק היא מקארתיזם — רדיפה והשתקה של ארגוני החברה האזרחית שסומנו בתור "ארגוני שמאל".

מדובר בהצעה שאין לה אח ורע בעולם הדמוקרטי, ושכמותה אפשר למצוא במדינות אפלות. היא היתה אמורה לעלות רק לאחר שיועברו חוקי ההפיכה, שכן אין סיכוי שהצעה כזאת לא היתה מתבטלת בבג"ץ, בהיותה פוגעת קשות בחופש ההתאגדות ובחופש הביטוי. אלא שבעצם העלאתה מתאפשרת הצצה לעולם שתומכי ההפיכה מבקשים לברוא: עולם שאין בו ביקורת שיפוטית על חוקים שיפגעו ישירות בזכויות האזרח, בחופש הביטוי וההתאגדות וביכולת לבקר את השלטון.