צוות CPJ מאשים את ישראל ובצדק
יונ 05, 2023 06:36 UTC
ישראל אינה רוצה, לחקור מקרים שבהם כוחותיה יורים למוות בעיתונאים, כך נקבע בדו"ח מיוחד שפרסם הוועד להגנה על עיתונאים, ארגון עצמאי ללא מטרות רווח שבסיסו בארצות-הברית, במלאות שנה להרג העיתונאית הפלסטינית שירין אבו-עאקלה.
ב-22 השנים האחרונות, שבהן עוקב הוועד להגנה על עיתונאים אחר מקרים של פגיעות קטלניות בעיתונאים בשטחים הפלסטינים הכבושים, נהרגו 20 עיתונאים מירי החיילים הישראלים.
המקרה של אבו-עאקלה, שנהרגה מירי הכוחות הישראלים ב-11.5.2022, אינו רק הטרי בזיכרון אלא גם הבולט לאורך השנים בשל שילוב בין מעמדה בחברה הפלסטינית לעובדה שנשאה דרכון זר, אמריקאי. לרגל מלאות שנה למותה בדק צוות CPJ את 19 המקרים האחרים שבהם נהרגו עיתונאים מירי הכוחות הישראלים והגיע למסקנות עגומות.
"דפוס התגובה הישראלית נראה ככזה שנועד לחמוק מאחריות", נכתב בדו"ח. "ישראל כשלה מלחקור כראוי את מקרי ההרג ופתחה בבדיקות עומק רק כאשר הקורבן היה זר או בעל מעסיק מוכר בזירה הבינלאומית. גם במקרים אלה, החקירות נמשכו לאורך חודשים ושנים והסתיימו בזיכוי של מי שפתח באש".
הצבא הישראלי, פעם אחר פעם, טוען כי חייליו חששו לחייהם בעת שירו בעיתונאי ומסרב לבחון מחדש את הוראות הפתיחה באש. לפחות ב-13 מקרים מבין ה-20 בוטלו ממצאי חקירות עצמאיות ועדויות עדי ראיה לאירוע. החקירות הצבאיות חסויות ומתבצעות תוך ניגוד עניינים מובנה, מצוין בדו"ח. גם מסקנותיהן אינן שקופות. בחלק מהמקרים ישראל מגדירה עיתונאים כ"טרוריסטים" ולא פתחה כלל בבדיקת נסיבות מותם. "התוצאה היא אחת – איש לא נושא באחריות", פוסק ה-CPJ.
מנכ"ל "בצלם" חגי אלעד, צוטט בדו"ח, כאשר הגדיר את החקירות הישראליות "הצגת תאטרון של חקירה" והוסיף בצבא רוצים שהחקירה תיראה "מהימנה" ולשם כך מקפידים על עבודת ניירת רבה ותכתובות ענפות אבל "השורה התחתונה אחרי כל התמרונים האלה היא חסינות כמעט גורפת לכוחות הישראלים".
בדו"ח, צויין כי החסינות דה-פקטו שממנה נהנים החיילים הישראלים מפני ענישה בשל הרג עיתונאים פלסטינים מובילה מצד אחד למקרים נוספים של הרג עיתונאים פלסטינים ומנגד לחשש של אותם עיתונאים פלסטינים מפגיעה בחייהם, חשש שמגביל את יכולתם לבצע את עבודתם.
