Pars Today

אך טבעי שממשלת הביזה, שאינה מהססת להעביר נתחים שמנים מהתקציב לבוחריה על חשבון הציבור הרחב, שכורע תחת העומס — לא תהסס גם לבזוז אדמות פלסטיניות, תוך התעלמות מהפלסטינים, מהחוק ומהקהילה הבינלאומית. אם לממשלה לא אכפת ממחצית מהישראלים, מדוע שיהיה לה אכפת מהפלסטינים או מהאמריקאים והאירופים?

המתנחלים הצליחו להשיג אחיזה איתנה במושכות הממשלה ועתה הם מנווטים את ישראל, באמצעות ראש הממשלה הלחיץ, הסחיט, הציניקן, אל עברי פי־פחת: סיפוח השטחים, העמקת האפרטהייד, השפלת הפלסטינים, ביטול הסכמים מדיניים, צפצוף על הסכמות בינלאומיות, ובאופן כללי — אצבע בעין של העולם.

לאחר אישור התיקון המטורלל לחוק ההתנתקות במרץ, דרש השר הקיצוני בצלאל סמוטריץ', המכהן הלכה למעשה כראש ממשלת השטחים הכבושים, לאפשר למתנחלים לחזור לחומש שבצפון הגדה המערבית. דרש וקיבל. ובאישון הלילה מתנחלים העבירו את הישיבה, שהוקמה על קרקע פלסטינית פרטית בחומש, ל"אדמת מדינה" סמוכה. הם עשו זאת ללא היתר, בניגוד לחוק וגם בניגוד לעמדת מערכת "הביטחון". זאת, בניסיון להכשיר את המאחז על ידי עוד אחת מהקומבינות הישראליות ("אדמות מדינה", הכרזה על שטח צבאי, פברוק צורך ביטחוני וכו׳) כאילו שניתן להכשיר שרץ אחד באמצעות שרץ אחר. אבל בנימין נתניהו ושר המלחמה יואב גלנט, שאישר את המהלך, לא הניחו לעובדות ולחוק לבלבל אותם.

גלנט ונתניהו התעלמו גם מהביקורת שמתחה הקהילה הבינלאומית על אישור השהייה במאחז שהעניקה הממשלה. משרד החוץ האמריקאי פירסם גינוי ברור וחד: "מוטרדים מאוד מהצו של ממשלת ישראל, המאפשר לאזרחים לבסס נוכחות קבועה במאחז חומש, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם ההתחייבות לממשל ביידן". משרד החוץ הצרפתי כתב, כי "ההחלטה מנוגדת לחוק הבינלאומי וגם להתחייבויות שקיבלה ישראל בעקבה ובשארם א־שייח".

אלא שהדבר היחיד שעומד לנגד עיני נתניהו הוא הישרדותו הפוליטית ובלי המתנחלים אין לו ממשלה. אז מה אכפת מהאמריקאים? העיקר שראש המועצה האזורית שומרון הבטיח ש"עוד נגיע לגנים, כדים ושא־נור", שהקיצוני איתמר בן גביר הכריז "שזהו רגע היסטורי", וששרת ההתיישבות ו"המשימות הלאומיות" אורית סטרוק הצהירה: "אשרינו שנאבקנו, וגם מימשנו, את העיקרון המוביל של חומש תחילה". כן, תחילת החורבן.

הסיפוח והעמקת האפרטהייד הם המטרה. ההפיכה המשפטית היא האמצעי. למחאה אסור לשכוח זאת, ועל הקהילה הבינלאומית להפנים זאת.