Pars Today

64 הח"כים שהצביעו בעד החוק לביטול עילת הסבירות, פגעו בכך קשות בתשתית הדמוקרטית וסימנו את הכיוון הכללי שאליו הם מבקשים להצעיד את ישראל: דיקטטורה. הם עשו זאת בכנסת ריקה מחברי אופוזיציה, כראוי לחבורה דורסנית, שהחליטה להתעלם ממיליוני אזרחים שיצאו לרחובות במשך שבועות, כדי להביע את דאגתם משינוי הקלסתר הדמוקרטי.

כל ה–64 ייזכרו לדיראון עולם כמי שאחראים לריסוק שלטון החוק ולפגיעה אנושה בהפרדת הרשויות. גם הכוחות המתונים בקואליציה, שפעלו כדי לגבש פשרה עם האופוזיציה ולרכך את החוק, לא יוכלו לרחוץ בניקיון כפיהם — הם אחראים ליום השחור הזה בדיוק כמו שושביני החוק, שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן.

ואולם, האחריות הכבדה ביותר מוטלת על בנימין נתניהו. ראש הממשלה ההרסני ביותר בתולדות ישראל הוכיח שוב, שהוא מוכן להקריב את הדמוקרטיה לטובת הישרדותו האישית. נתניהו מפרק את ישראל לסך חלקיקיה בשיטת הפרד ומשול: הוא מסית ומדיח, משסה, קורע ומפורר את המרקם החברתי, מרסק את שלטון החוק ומחליש את מערכת המשפט, והכל כדי להימלט מאימת הדין. נתניהו נוקם במערכת שהחליטה להעמידו למשפט, ובדרך נוקם בישראל כולה.

לאחר אישור החוק, היו אלה לוין והשר ל"ביטחון לאומי", הקיצוני איתמר בן גביר, שהבהירו שמדובר רק בהתחלת המהלך. "עשינו צעד ראשון במהלך היסטורי חשוב של תיקון מערכת המשפט", אמר לוין, ובן גביר הבטיח ש"אנחנו חייבים להעביר את שאר חלקי 'הרפורמה', בראשם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ושינוי סמכויות היועמ"שים". אין לטעות בכוונת חברי הקואליציה. שינוי המבנה החוקתי נועד להפוך את ישראל לתיאוקרטית, קנאית, גזענית וחשוכה; שבה יופלו לרעה נשים, להט"בים, אזרחים פלסטינים ומיעוטים אחרים; שתספח את השטחים הכבושים ותמסד שלטון רשמי של אפרטהייד.

יום העברת החוק היה עצוב וכואב לכל מי שהדמוקרטיה הישראלית יקרה לו. ואולם, השבועות האחרונים הוכיחו שהקרב לא אבוד; שהמחנה הדמוקרטי, שבשנים האחרונות נראה כאובד דרך, התגבש והפך לכוח גדול שמוכן להקריב עצמו למען ערכים נעלים של דמוקרטיה, ליברליות ושלטון החוק. גם ראשי האופוזיציה הבינו זאת ולכן לא הסכימו לפשרה שמהותה סחר בערכים דמוקרטיים.

מחנה זה חייב להמשיך במאבק. זה היה הפסד כואב בקרב, בדרך לניצחון.