Pars Today

מצבי חירום הם כר פורה לפגיעה בזכויות הפרט, ובראשן חופש הביטוי. בחסות התקנות לשעת חירום הביע באחרונה פרקליט ישראל, עמית איסמן, תמיכה רשמית ב"חקירה, מעצר והעמדה לדין של כל מי שמפרסמים דברי שבח ותמיכה במעשי הזוועה", גם אם מדובר בפרסום יחיד. הפרקליטות הורידה את רף האכיפה בעבירות של הסתה לטרור, להשתמטות, לאי־ציות, לגזענות או לאלימות; המרדה; פגיעה ברגשי דת ומסורת; זילות בתי המשפט; והעלבת עובד ציבור.

זה היטב ניכר בשטח. עשרות בעלי אזרחות ישראלית, רובם המוחלט פלסטינים, עוכבו ונעצרו בידי המשטרה אחרי תחילת המלחמה בשל התבטאויות על המלחמה בעזה. 40 נעצרו ורבים יותר נחקרו והוזהרו. הפרסומים שקדמו למעצרים ולשיחות האזהרה לא בהכרח תומכים בחמאס. כדי שהמשטרה תתערב מספיקה הזדהות עם תושבי רצועת עזה או השוואה בין הרג אזרחים משני צדי הגבול.

לצד המעצרים דווח כי אזרחים פלסטינים שהביעו עמדות הסותרות את הנרטיב הישראלי פוטרו ממקומות עבודתם. עיריית רחובות, למשל, דרשה מיזמי הבנייה בעיר לחתום על תצהיר שלפיו אין פועלים פלסטינים באתר.

ישראל רוצה להשתיק גם את התקשורת הערבית. שרי הקבינט המדיני־ביטחוני דנים באישור תקנות לשעת חירום, שיאפשרו לממשלה לסגור ערוצי תקשורת שלדעת גורמי הצבא פוגעים בביטחון ישראל. בשלב זה מי שניצבת על הכוונת היא רשת אל־ג'זירה הקטארית, ששידוריה נקלטים גם בישראל. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה מתעקשת שהסמכות לסגור ערוץ תקשורת מטעמי ביטחון נתונה בידי שר המלחמה. ואילו שר התקשורת שלמה קרעי רוצה שהסמכות תהיה בידיו. מיותר לציין שאם כך יהיה, ייפתח פתח לרדיפה פוליטית של ערוצים נוספים, על פי שיקול הדעת הפשיסטי של קרעי.

יתר על כן, בקבוצות שמפעילים פעילי ימין קיצוני בטלגרם היתה בשבועות האחרונים עלייה במספר מקרי ה" דּוֹקְסִינְג"- חשיפת מידע פרטי על אדם בניגוד לרצונו. כך נחשפים פרטיהם האישיים של פעילי שמאל — ולאחר מכן פעילי ימין מאיימים עליהם. גם העיתונאי החרדי ישראל פריי הותקף. עשרות פעילי ימין קיצוני השליכו זיקוקים ליד ביתו בלילה ורדפו אחריו גם לאחר שנמלט משם לדירת מסתור.

קו דק מפריד בין הגנה על ביטחון ישראל ובין רדיפה מקארתיסטית של חלקים נרחבים בציבור. גם ברגעים קשים ומתוחים אסור לחצות קו זה.