עוד מזימה להשתקה
דצמ 27, 2023 05:19 UTC
הממשלה של נתניהו מקדמת הצעת חוק להרחבת הגישה של שב"כ לנתוני מידע הנוגעים לכל אזרח ואזרח. לפי ההצעה, הוא יוכל לערוך חיפוש סמוי במחשבים ובטלפונים ניידים בלא ידיעת בעליהם, ויקבל גישה גורפת למאגרי מידע של רשויות ישראל, בהן המשטרה, הביטוח הלאומי ומשרדי ממשלה. אם יאושר החוק, שב"כ יוכל לדעת הכל על כל אחד ואחת.
ההצעה באה על רקע החוק הקיים, שכבר נגס נגיסה גדולה בזכות לפרטיות, שכן הוא מאפשר לשב"כ לקבל את מאגרי המידע הגדולים של ספקי תקשורת. עכשיו מוצע לאפשר לו לקבל מאגרי מידע גם מגורמים פרטיים, ואף ללא הסכמתם או ידיעתם. הוא יוכל לגשת לנתוני הגלישה של כל האזרחים.
לפי ההצעה גם הפרטים האינטימיים ביותר, ליבת הפרטיות, לא יהיו מוגנים באופן מלא, וכן גם אמונות דתיות והשקפות פוליטיות: די בכך שהיה "חשש ממשי" למעשה בלתי חוקי כלשהו כדי שתוסר ההגנה על המרחב הפרטי ועל חופש הדעה והאמונה. החוק החדש יאפשר אפוא רדיפה פוליטית, והוא אף עלול לחנוק את החופש לחשוב אחרת מהקונצנזוס.
לפי ההצעה, הסמכות להחליט על קבלה או איסוף של מאגר מידע נתונה לראש הממשלה, לפי בקשה של ראש השב"כ ולאחר שקיבל את חוות הדעת הבלתי מחייבת של היועצת המשפטית לממשלה. סביר שהאיזון שיערכו יהיה מוטה לטובת הביטחון ועל חשבון הזכות לפרטיות, שממילא בנסיגה. הגורמים שאמורים לפקח על אופן פעולתו של שב"כ בתחום זה הם היועמ"ש והוועדה לענייני השירות שבכנסת. ללא מנגנון פיקוח ייעודי ומקצועי — הפיקוח שעליו מדובר בהצעת החוק הוא פיקוח למראית עין בלבד.
רבים חושבים שבמתח בין ביטחון לפרטיות, אזרחים שומרי חוק צריכים לדאוג לביטחון ולא לחשוש לפגיעה בפרטיותם. זו הנחה מוטעית. הניסיון מלמד שכל אדם עלול להיות יעד להתעניינות של שירות הביטחון. אין גם לסמוך על כך שהשירות ישמור תמיד על אופיו הממלכתי. החשש שהשב"כ יהפוך להיות פוליטי ויפעל כ"אח גדול" הוא ריאלי. לכן יש לדחות מכל וכל את ההצעה, ולהורידה מסדר היום.
זוהי מזימה להשתלט על מעוזי ההתנגדות לממשלה של נתניהו.
