ינוא 28, 2024 09:20 UTC
  • לראשונה ישראל עומדת מול בית דין בינאלומי

בית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג קיבל החלטה ראשונה במסגרת התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בגין ביצוע רצח עם בעזה, והוציא שורה של צווי ביניים - מבלי לקרוא להפסקת הלחימה.

בישראל, ראו בכך כישלון מדיני חרוץ. כאשר נאמר כי העובדה שישראל מקושרת לרצח עם, גורמת נזק מדיני, אך משפטית - ניתן להתמודד עם החלטת בית הדין, וככל הנראה שהתביעה תדחה על הסף – אך לא בזמן הקרוב.

במשרד המשפטים הישראלי הביעו שביעות רצון מההישג המשפטי, ומכך שבית הדין לא קרא להפסקת המלחמה. גם הצווים שניתנו, הם כאלה שלחלקם ניתן לתת פרשנויות שונות. כבר בימים הקרובים תערוך היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה התייעצויות לגבי אותם צווי ביניים, ועל הדרך שיש לנהוג כלפיהם. מול בהרב-מיארה עומד גם צו אישי, והיא צריכה לבדוק את עניין הצו הקורא להפסקת ההסתה נגד פלסטינים.

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, אשר מכהן כשופט בית הדין הבינלאומי בתביעה מטעמה של ישראל, הצביע בעד שני סעיפים עליהם קיבלה ישראל צווים, בנוגע למניעת הסתה ולמתן סיוע הומניטרי. הוא הסביר כי צריך להעניק סיוע הומניטרי למי שלא נלחם בישראל.

בית הדין הבינלאומי לצדק שבהאג קבע כי ישראל נדרשת לפעול בכל כוחה כדי למנוע את ביצוע כל הסעיפים בסעיף 2 של אמנת רצח עם, וברוב של 15 שופטים מול 2 קבעו כי ישראל נדרשת לוודא באופן מיידי שצבא ישראל לא מבצע פעולות שהוגדרו בסעיף הזה. ברוב של 16 קולות, מול מתנגדת אחת בלבד - נציגת אוגנדה, נקבע כי ישראל תנקוט בכל הצעדים שבכוחה כדי למנוע ולהעניש על הסתה פומבית לרצח עם ביחס לפלסטינים בעזה. עוד נקבע כי על ישראל להגיש דו"ח לבית הדין על כל הצעדים שננקטו כדי ליישם את הצו שנקבע בתוך חודש.

ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו התייחס להחלטת בית הדין, ובתגובה שפורסמה כינת את הנכונות של בית הדין בכלל לדון בטענה של רצח עם על ידי ישראל כ"אות קלון שלא יימחה לדורות".

כמובן זו הפעם הראשונה שישראל נגררת לעמוד בפני בית הדין הבינלאומי וברור שהניסיונות הישראלים לשבש על בית הדין לא יצליחו כי העדויות כה חותכות ולא יהיה ניתן להפריך אותן.