מבצע מבול אל אקצה חשף את העובדה שהישות הציונית, לא מוכנה להגיע לידי הסכם שיבטיח לפלסטינים את הזכויות הלגיטימיות שלהם בהתאם לכל החוקים והאמנות הבינלאומיים והאנושיים. בישות הציונית רוצים מכל המדינות כולל ארה"ב להימנע מכל צעד שלא יהיה מתיישב עם השאיפות שלהם להקים מדינה מ-נלוס עד פרת.

הסופר הישראלי עומר אריכא כתב על מורת הרוח מהנשיא האמריקני ג'ו ביידן על אף התמיכה הגורפת בישות הישראלית שלא ניתן לכפות עליה. ביידן כמו כל נשיא אמריקני, לא חסך מאמץ לעזור לישות הציונית לשרוד, עם זאת. עומר אריכא, מציין לכך  כי הצעד של ממשל ביידן  בהתאם "להדלפה" ל- "הוושינגטון פוסט", כי ארצות הברית שוקלת לאסור על ישראל להשתמש בנשק אמריקני במידה ותפלוש לרפיח, הוא ללא ספק הצעד החמור ביותר עד כה. שנכלל במשא ומתן, או יותר נכון "המתן ומתן" שמציע המתווך עמוס הוכשטיין בגזרת לבנון, והכוונה של הממשל להביא גם לסיום המלחמה והקמתה של מדינה פלסטינית.

אז הוא תוהה ושואל : מה קרה לנשיא ההוא, ששלח את נושאות המטוסים, והזכיר לעולם מי זאת אמריקה?

אריכא, רואה כי כל זה לא בא להרתיע את חיזבאללה, אלא להשגיח על ישראל. כי לממשל ביידן יש תכנית, שהוא נחוש לקדמה ולהקים מדינה פלסטינית.

אז הסופר הישראלי עומר אריכא עובר לשלב השני של העלבת הנשיא ביידן ואומר שהתכניות שלו הן ההזויות ואומר כי ביידן אינו פופולארי. מרגע שנבחר הוא סיפק למבקריו הזדמנויות לרוב להציג אותו כקשיש מבולבל, כשהוא מועד חדשות לבקרים, או מדבר שטויות מוחלטות מול קהל. ולאחרונה התברר שהוא מקבל את השאלות מהכתבים מראש כדי שלא יתבלבל.

מה שברור הוא שהתעמולה הישראלית הציונית הגיעה לסוף דרכה. המלחמה וההתקפות הישראליות הברבריות והאכזריות בצורה, שלא ידעה ההסטוריה האנושית, קוממו את העולם מקצו לקצו, כולל בארה"ב ומדינות המערב, אדרבא, בתוך המפלגה הדימוקרטית של ביידן, מול האגף הפרוגרסיבי, הצעיר והרדיקלי שהולך ותופס תאוצה. הם, כמובן, מתנגדים למלחמה, ומתנגדים לישראל עצמה. לכן, ממשל ביידן שמבקש לשמור אצלו את האגף הזה, מחוייב לחזור בו מהתמיכה בישות הציונית, וליזום להרגעת המצב. מה מחייב לפעול לישום היוזמה האמריקנית בנוגע לפתרון שתי המדינות.