להתמקד על פרשת הספינה להסחת הדעת משערוריית פגסוס
בימים אלה ישראל עסוקה הרבה ללבות את הפרשה הקשורה למקרה התקיפה נגד ספינה אולי בבעלות ישראלית בים עומאן. בשיחות מדיניות היא מקפידה להציג את תקיפת הספינה כפיגוע, אך בעולם לא ממהרים לקנות את הסיפור.
בימים אלה ישראל עסוקה הרבה ללבות את הפרשה הקשורה למקרה התקיפה נגד ספינה אולי בבעלות ישראלית בים עומאן. בשיחות מדיניות היא מקפידה להציג את תקיפת הספינה כפיגוע, אך בעולם לא ממהרים לקנות את הסיפור.
מיד אחרי התקיפה מיהרו בישראל להאשים את איראן אך היא הכחישה ותיארה את זה כ"הקרנה פסיכולוגית" לא מועילה. אך בישראל לא נטשו. שר החוץ הישראלי יאיר לפיד אמר כי יתחיל מהלך דיפלומטי בינלאומי נגד איראן. לפי כלי התקשורת הישראלית לפיד שוחח עם מזכיר המדינה האמריקני ועם מקביליו בבריטניה ורומניה. בישראל מאשימים את איראן בתקיפה וטוענים שלאיראנים לא הייתה סיבה לתקוף את ישראל על פגיעה בספינות איראניות משום שמה שמכנים "המערכה הימית בין איראן לישראל" דעכה לפני מספר חודשים
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר כי ההכשה מצד איראן לא מקובלת והתעקש בהאשמת איראן. בנט טען כי "אני קובע באופן מוחלט - היא אחראית". בעיתון הימיני "ישראל היום" כתבו כי תגובות ארה"ב ובריטניה בנושא הובילו לשביעות רצון של ישראל בנושא. בחשבון הטוויטר של "כאן חדשות" צוטט מעיתון כוויתי כנראה אותו הערוץ להדלפות ישראל אלג'רידה ונכתב כי "בישראל לא מתכננים להבליג על הפגיעה בספינה: לפי דיווח בעיתון כוויתי, ישראל קיבלה אור ירוק מארה"ב ובריטניה לפעול נגד מטרה איראנית - נמל או ספינה צבאית".
מה משמעות הקמפיין הרחב בנושא הספינה? בעבר קרו מקרים רבים מתקיפות נגד ספינות בים עומאן ונקודות אחרות בים אך ישראל לא הגדילה ללבות את הנושא. אך הפעם שונה.
הסיבה הראשונה להתנהלות היא ניצול מירבי של התנאים הבינלאומיים נגד איראן. בתקופה של החלפת שלטון באיראן, השיחות בווינה נתקעו והצד המערבי בכלל וארה"ב בפרט מצאו לנכון את ההזדמנות לנהל לוחמה פסיכולוגית נגד איראן וללחוץ ולהזהיר כי ההזדמנות לשיחות לא תישאר פתוח לנצח, כאילו זו איראן שמפצירה לחזור להסכם הגרעין. זאת בעוד שארה"ב היא שרוצה לחזור להסכם בגלל שהיא עזבה את ההסכם בתקופת טראמפ. לאמיתו של דבר חוץ מלחץ פסיכולוגי, במערב חוששים מעוד התקדמות מדעית של איראן בתקופה הזו.
הסיבה החשובה ביותר בנוגע להתעקשות ישראלית למצות את הפוטנציאל של מקרה הספינה היא ניסיון נואש להסחת דעת מפרשה חמורה ורחבה של תוכנת הריגול פגסוס של חברת NSO הישראלית. פרשה שאילצה את שר המלחמה בני גנץ לבקר ביקור בזק לפריס כדי להסביר ולרגיע את הרוחות שם. ריגול אחר הנשיא הצרפתי באמצעות טכנולוגיה ישראלית זה לא דבר קל. עוד לא דובר על מקרה של מספר הטלפון של השליח המיוחד של הנשיא ג'ו ביידן רוברט מאלי שגם הוא נמצא ברשימת פגסוס. אולי ארה"ב וישראל הגיעו למסקנה שלא לטובת שני הצדדים להעלות את הנושא לתקשורת ועדיף לפתור אותו בחדרי חדרים.
אז אפשר לומר כי ההתעקשות על פרשת הספינה היא כיסוי תחת לפרשה אחרת חמורה יותר שהממשלה החדשה והטריה של נפתלי בנט לא מוכנה להחמיץ בשום מחיר.
