מדיניות הסודיות הכושלת; מה ההבדל בין גישת התקשורת הישראלית לאיראן?
פארס טודיי - במהלך העימות עם המשטר הישראלי, הרפובליקה האסלאמית של איראן משתדלת להציג תמונה ברורה ואמיתית של המלחמה כדי שכולם יידעו עם איזה אויב בוגדני ופושע מתמודדים בני העם חסרי ההגנה בעזה ובלבנון
אחת הסוגיות החשובות בחשיפת האמת של המלחמה הציונית נגד תושבי עזה ולבנון והסכסוך שלה עם איראן היא הבנת הגישות התקשורתיות של כל צד. לפי "פארס טודיי" "מוחמד קאזם אנברלוי" כתב על כך בעיתון האיראני ג'אם ג'אם جام جم:
הטיוח של המשטר הציוני על מספר הנהרגים והפצועים שספג בשנה האחרונה נובע מחשש של ישראל מקריסת הכבוד המזויף שלה בעיני דעת הקהל העולמית. לאחר מבצע מבול אל-אקצא ראינו שתי גישות תקשורתיות.
מצד אחד, משטר הכיבוש הציוני משקיע מאמצים גדולים כדי למנוע פרסום כל ידיעה על הנפגעים והפצועים באמצעות צנזורה כבדה על החדשות, למרות המכות החזקות שספג מציר ההתקוממות, ומהצד השני של הסצנה, יש הגישה התקשורתית של הרפובליקה האסלאמית, המספקת בשקיפות מידע לתקשורת לגבי כל הפשעים שביצע המשטר הציוני.
מדיניות ההסתרה של המשטר הציוני היא סימן לחולשתו של משטר זה שהשתלט לחלוטין בתקשורת ועל פרסום חדשות הקשורות למלחמה, כדי לשדר לציבור שהם בצד המנצח של המלחמה למרות ההפסדים שספגו עד כה.
במסגרת העימות הזה, הרפובליקה האסלאמית של איראן משתדלת להציג תמונה אמיתית וברורה על המלחמה, כך שכולם יידעו איזה סוג של אויב בוגדני ופושע מתמודדים עמו חסרי ההגנה בני העם של עזה ולבנון, אויב שאינו מכבד אף אחד מהמדינות, החוקים והסטנדרטים הבינלאומיים, שביצע רצח עם ואינספור פשעי מלחמה.
בגישת התקשורת והחדשות של הרפובליקה האסלאמית של איראן, אין לא הגזמה ולא מזעור, אבל מה שאנחנו מחפשים הוא המציאות של האירועים שקרו בעזה במהלך השנה האחרונה ולאחר מכן בלבנון כדי שהעולם יידע את ההתפתחויות שהתרחשו במערב אסיה. במקביל, הישראלים מסתירים גם את כמות ההרוגים וגם את כמות ההוצאות שנגרמו במהלך המלחמה, כדי לא להתמודד עם מתחים חברתיים בפנים ולא לחשוף את העלות והתועלת של המלחמה לציבור.
מדיניות תקשורת הצמודה לצנזורה של המשטר הציוני היא ניסיון כושל. למרות ששלטונות ישראל הגבילו לחלוטין את התקשורת כמו גם את התקשורת המזוהה איתם במערב, גישות אלו אינן מובילות לשום מקום, כי דעת הקהל בעולם הבינה היטב שבשנים האחרונות, למרות כל פשעי המלחמה שישראל ביצעה, ושהיא ניסתה ליצור לעצמה תדמית מנצחת בעימות הזה בקרב דעת הקהל, אבל הן בתוך ישראל והן ברחבי העולם נשמע קול המחאה נגד פעולות המשטר הציוני.
