ההתחלות הנסתרות של הננוטכנולוגיה באיראן: מדו״ח מדעי לאסטרטגיה לאומית

באיאן מתחוללת צמיחה ניכרת בתחום הננוטכנולוגיה בשני העשורים האחרונים, והתפתחות זו ראויה למחקר מעמיק. הגישה שאימצנו ניתנת ללימוד ושימוש גם בתחומים מדעיים אחרים

פארס טודיי - בתקופה שבה המונח "ננו" עדיין לא היה מוכר באופן נרחב באיראן, צעד נועז של פרופסור איראני שחזר מחו"ל חולל את כניסתה של המדינה לעולם הננוטכנולוגיה. הדו"ח שהגיש פרופסור זה לגורמים באותה תקופה הפך לנקודת המוצא לתהליך שהפך את איראן כיום לאחת המדינות המובילות בתחום זה.

אתר "פארס טודיי" ציטט את סוכנות הידיעות הבינלאומית "תסנים" שפרסמה ראיון בלעדי, ענה עמאד אחמדוונד, מזכיר הוועדה המיוחדת לננוטכנולוגיה, על שאלה בנוגע להופעת תחום הננוטכנולוגיה באיראן במהלך העשור הראשון של המילניום החדש וכיצד הוקם הגרעין הראשון של ועדת הננוטכנולוגיה. הוא אמר, "אנו עדים לצמיחה ניכרת בתחום הננוטכנולוגיה בשני העשורים האחרונים, והתפתחות זו ראויה למחקר מעמיק. הגישה שאימצנו ניתנת ללימוד ושימוש גם בתחומים מדעיים אחרים".

הוא הבהיר: "כאשר החלו לדבר על נושא זה, אפילו המילה 'ננו' לא הייתה מוכרת בחוגים מדעיים מיוחדים, שכן טכנולוגיה זו, הפועלת בקנה מידה של אטומים ומולקולות, הובנה רק על ידי מספר קטן של חוקרים. באיראן, מספר החוקרים שהתעניינו בתחום זה לא עלה על 10 עד 15, והעבודה בתחום זה החלה בשנת ".

אחמדוונד ציין כי "התגובה של הקהילה האקדמית והמדעית העלתה מספר שאלות, ביניהן: כיצד ניתן להעביר את התגובות והתצפיות הללו למקבלי ההחלטות ולהפוך אותן לתוכניות מעשיות ומיושמות?" הסיפור החל כאשר פרופסור באוניברסיטה איראנית שלימד בחו"ל העביר ליועץ הנשיא דאז את הרעיון של תחום מבטיח המכונה "ננוטכנולוגיה", הוא הגיש דו"ח מפורט המצביע על כך שטכנולוגיה מודרנית זו נחקרת במספר אוניברסיטאות בינלאומיות יוקרתיות, והציע לערוך מחקרים מקדימים באיראן כדי לבחון את האפשרות להיכנס לתחום זה.

כשנשאל כמה מדינות פיתחו ננוטכנולוגיה באותה תקופה, הגיב אחמדוונד: "באותה תקופה, בסביבות שנת 2000, ארצות הברית השיקה את התוכנית הלאומית שלה בתחום זה, ומדינות אחרות הלכו בעקבותיהן ועצבו תוכניות לאומיות משלהן". באיראן, כפי שציינתי, היו כ-10 עד 15 חוקרים באוניברסיטה, שרובם למדו בחו"ל וחזרו למדינה, והחלו לעבוד בתחום זה".

הוא הוסיף, "תגובות אלו הניעו אותנו להשיק מחקרים מקדימים כדי להבין את אופיה של טכנולוגיה זו ואת הפוטנציאל שלה. אני עצמי הצטרפתי לצוות המחקר הזה בשנת 2001. במהלך תקופה זו, למדנו את ניסיונן של מדינות אחרות ואוניברסיטאות פעילות. ככל שהנתונים הצטברו, הבנו את חשיבות הנושא ואת הצורך לפתח תוכנית לאומית מאורגנת עבורו, שכן מאמציהם האישיים והמפוזרים של חוקרים לא הספיקו כדי להבטיח דריסת רגל בתחרות העולמית".

הוא המשיך: "מאמצים אלה הובילו בסופו של דבר להקמת הוועדה המיוחדת לפיתוח ננוטכנולוגיה בשנת 2003, תחת פיקוחו של סגן הנשיא הראשון. בשנת 2005 אושרה תוכנית הננו הלאומית על ידי מועצת השרים. מאז עברנו שלושה מחזורים של תוכנית זו, שניים מהם היו בני עשר שנים, וכעת אנו נמצאים בתהליך יישום המחזור השלישי, שאושר על ידי המועצה העליונה של המהפכה התרבותית שעתיד להימשך עד 2033".

כשנשאל האם הוועדה הוקמה לפני שהוקם תפקיד "סגן נשיא לעניינים מדעיים", אמר אחמדוונד, "כן, הוועדה הוקמה בשנת 2003 תחת סגן הנשיא הראשון, ועדיין לא היה תפקיד תחת הכותרת 'סגן הנשיא לעניינים מדעיים וטכנולוגיים'. ככל שסוגיות הפיתוח הטכנולוגי של המדינה התרחבו והוצגו סדרי עדיפויות חדשים, תפקיד זה הוקם באמצע שנות ה-2000, וועדת הננו המשיכה את עבודתה תחת מטרייתו".

הוא סיכם באומרו, "ניסיון זה התרחב כעת גם לתחומים אחרים. ישנן תוכניות לאומיות טובות במספר תחומים מדעיים, שרבות מהן אושרו על ידי המועצה העליונה של המהפכה התרבותית. תפקיד סגן הנשיא לענייני מדע פועל כיום לחיזוק הבסיס הכלכלי המבוסס על יכולות מדעיות וטכניות, וננוטכנולוגיה היא אחד הפירות הבולטים ביותר של מגמות אלה".

FT

מילות מפתח: איראן, ההתקדמות המדעית באיראן, ננוטכנולוגיה.