ה-DNA של המהפכה האסלאמית
13 בחודש אבּאן הוא היום ההיסטורי שמסביר את שורשי הכעס העמוק של ארה"ב נגד המהפכה האסלאמית
יום 13 באבּאן בשנת 1358 לפי הלוח הפרסי (4 בנובמבר 1979) - שנה אחרי המהפכה באיראן - הוא יום שאולי לא יימצא כמותו בחשיבותו בתולדות המהפכה האסלאמית באיראן. ביום הזה השתלטו הסטודנטים האיראנים על השגרירות האמריקנית בטהרן והרביצו את המכה הכי חזקה, לא רק על האינטרסים אלא על עצם הנוכחות האמריקנית במדינה. על חשיבותו של היום מספיק להזכיר כי מחולל המהפכה אייתאללה חומייני העלה על נס את הפעולה וכינה אותה "מהפכה שנייה" שלמעשה השלימה את המהפכה הראשונה וחיזקה אותה והעבירה אותה מנקודה שממנה אי אפשר לחזור. המסמכים שהוחרמו בשגרירות האמריקנית באיראן הראו את הממדים הרחבים של ההתערבות האמריקנית בענייני המדינה וחיזקו את הרצון של הסטודנטים שהשתלטו על השגרירות במאבקם נגד ארה"ב מאז.
ההשתלטות על השגרירות וגירוש "הדיפלומטים" משמעותם בדיוק גדיעת ידי ארה"ב באיראן ובגלל זה כועסת ארה"ב על המהפכה באיראן כעס נצחי. מצד אחר, זה מראה את האותנטיות של המהפכה באיראן בכל מובן המילה והיא שומרת על ה"פטנט" עד היום הזה. ההבנה על העובדה תהיה עמוקה יותר אם משווים אותה למהפכות האחרונות שקרו במדינות הערביות שקיבלו שם מאופר "האביב הערבי". באף מה"מהפכות" האלה לא נגעו באינטרסי ארה"ב והיא המשיכה לפעול כמו שרוצה.
היום הזה מנציח את אחד מהעקרונות הכי בסיסיים של המהפכה באיראן. האיראנים רואים בארה"ב כסיבה של כל בעיה במדינתם ואחר כך באיזורם. הם מאמינים שכמו שהם גירשו את האמריקנים ממדינתם הם גם יכולים לגרש אותה מהאיזור. מה שעכשיו מתבטא בהצהרות הבכירים שאחד מהם אמר יומיים לפני יום השנה ל 13 באבאן כי הנקמה של סוליימני גירושה של ארה"ב מהאיזור. זה לא סתם ביטוי. למחשבה הזו יש שורש.
נכון שתמיכת מחולל המהפכה בהשתלטות באה בדיעבד אך זו היתה בכיוון תואם של קווי היסוד של התנועה של אייתאללה חומייני. הוא ראה בארה"ב סוג של קולוניאליזם מודרני שצריך לשחרר את העמים המוסלמיום מעולו. בדיוק בגלל זה התחלת המהפכה שלו היתה בנאום בשנת 1343 נגד חוק הקפיטולציות האמריקניות באיראן. בקיצור התנגדות לארה"ב והשתלטות אמרקינית במדינה ובאיזור הוא הדי.אן.איי של המהפכה האסלאמית באיראן.
יום השנה להשתלטות על השגרירות חל כעת ביום הבחירות לנשיאות בארה"ב והאזרחים בארה"ב מחליטים בין שני סוגי שלטון- טראמפיזם ולא טראמפיזם כאשר איראן היא השאלה הגדולה של ארה"ב. היא לא יכולה לפתור את בעיית איראן זה יותר מארבעים שנה. לפעמים הם מבטאים שלא רוצים עוד לשנות את המשטר האיראני אך עליהם להחליט החלטה גדולה יותר אם להשלים עם המהפכה האסלאמית באיראן ונוכחותה הלגיטימית באיזור.
המירוץ העיקרי באיזור הוא בין איראן וארה"ב ולא ישראל. מבחינת איראן ישראל היא גרורה קטנה של ארה"ב ואם ארה"ב תחליט משהו, היא לא יכולה להתנגד (למשל מכירת מטוסי F35 לאיחוד האמירויות). לכן מתחילת המהפכה כינה מחולל המהפכה את ארה"ב כשטן הגדול והתעלם מישראל. וראיה זו נמשכת גם היום על ידי אייתאללה חמנאי. איראן לא רואה את ישראל גורם שווה קומה לה. היא רואה עצמה מדינה בגובה של ארה"ב וזו הסיבה שמכעיסה את הגורמים האמריקנים.
