מדיניות הכוח המעורטל

מאז המהפך השלטוני ב-1977, שבו הפסידה מפלגת העבודה לראשונה את השלטון, היא לא הצליחה להחזיר אליה את הציבור מפני שהיא לא הציגה בפניו חזון שהיא עצמה מאמינה בו, מכירה בצורך לגייס את ההמונים לתמוך בו, ומוכנה להילחם עליו בחינת ייהרג ובל יעבור.

במקום זה חיפשה המפלגה פתרונות קסם מידיים ויצרה אשליה שאלה יחזירו אותה ומהר אל השלטון שאבד לה, והחליפה חזון ואידיאולוגיה באישים שכביכול יצעידו אותה אל השלטון. העדר חזון, ואי דבקות בערכים ובהבטחות הופכים את המפלגה לזירת התגוששות אישית מתמדת ומובילים לאפיסת כוחות ואובדן תמיכת הציבור.

כאשר על סדר היום עולים נושאים כגון השחיתות הציבורית הגואה, הריקבון במערכות השלטון, שליטתו המעמיקה והולכת של ההון בחברה - קולה של המפלגה לא נשמע. ולכן אל נתפלא שלא רואים צעירים הנוהרים לשורותיה. הם זקוקים לאידיאליים שיאמינו בהם.

מפלגת עבודה אמיתית צריכה להשמיע את קולה הרם והצלול נגד הריאקציה של הימין, לדבוק בערכיה ולהציג את עצמה כאלטרנטיבה שפויה, דמוקרטית, ליברלית, כתקווה לציבור מיואש. מפלגת עבודה אמיתית צריכה להגיד לא, כדבר מובן וברור, לרעיון המדינה האחת.

מפלגת עבודה אמיתית צריכה להשמיע את קולה נגד מדיניות הכוח המעורטל בכל התחומים: אלימות נגד העניים והחלשים, נגד מיעוטים, נגד נשים, נגד הזרים, נגד הגמלאים, נגד הנכים, נגד המורים, נגד הרופאים, נגד החינוך, נגד כל מה שנחשב כאנושי.

מאז שנת 1999, שבה זכתה בראשות הממשלה אבל ירדה בפעם הראשונה מ-30 מנדטים, נבחרו תשעה יושבי ראש למפלגה – בממוצע יו"ר חדש לכל שנתיים - והמפלגה ממשיכה לדשדש במספר מנדטים שלא מתקרב להפיכתה מחדש למפלגה הראשונה בכנסת.

כל עוד שאין הבנה שהמטרה אינה סידור עבודה לבכירים אלא חשבון נפש נוקב ואמיתי לבירור סיבות הכישלון, שניתוח קוסמטי אינו תחליף לטיפול במחלה סופנית, לא תהיה תקומה ולא תהיה התחדשות. כל עוד שאין הבנה שהבטחה לציבור משמעותה ברית חוזית מחייבת – לא יאמינו לנו גם אם במפלגה ידברו אמת.

אין משמעות לבחירת יושבי ראש מתחדשים מבלי לדבוק באידיאולוגיה ובקבוצת מנהיגות, כי זה אינו אלא המשך האשליה והישג כוחני למי שיש לו תעוזה להציג פשרה אידיאולוגית כהישג פוליטי.

מה שדרוש למפלגה זה לא מינוי פלוני לשר, אלא חזון שיענה למציאות חדשה בעידן הפוסט מודרני; חזון שיחזיר לדור הצעיר במה להאמין; חזון אמיץ שיציג בפני הציבור את האמת ללא מורא – שלפיו מפת הקבע תחייב חזרה לגבולות 67' פחות או יותר; חזון שיתקן אפליות העבר, שיבטיח קיום, חינוך ושוויון. חזון שילחם בשחיתות ההורסת את ישראל מבפנים.

ומה שדרוש עוד זה לא איש שייבחר מתוך שישה או שבעה או שמונה מתמודדים, כל אחד יפה בעיני עצמו יותר מחבריו האחרים. אלא דרושה הנהגה מלוכדת, סולידרית, מאמינה בדרכה, ומחויבת מוסרית לפעול כקולקטיב, להגשמת החזון של מפלגתה.