Pars Today

פארס טודיי - במהלך השנים שעברו, ישראל גזלה יותר מ-60% מאדמות פלסטיניות וכל מקורות המים לטובת מתנחלים יהודים והחזיקה את עזה תחת כיבוש צבאי גזעני עד 2005.

ישראל החלה בהרג המוני של פלסטינים ברצועת עזה לפני שבעה עשורים. פעולות אלו נמשכו בהתמדה ובאופן קבוע, כל פעם זכו בתמיכה המערבית, במיוחד ארצות הברית, האיחוד האירופי ובריטניה. לפי "פארס טודיי "המצוטט מי-MEE, מדינות אלו חזרו על המשפט הקלישאתי "לישראל יש את הזכות להגן על עצמה" ותמכו במלחמות הפשע של ישראל נגד הפלסטינים. בינתיים, ההגנה העצמית הזו הובילה למעשה להרג של אזרחים ולהפרה ברורה של זכויות אדם.

אחד מהמקרים הללו אירע באוגוסט 2022. ישראל הרגה 49 פלסטינים, בהם 17 ילדים, במהלך שלושה ימים של תקיפות אוויריות בעזה. התגובה של ארצות הברית והאיחוד האירופי לפשע זה הייתה, כמו תמיד, לתמוך ב"זכותה של ישראל להגנה עצמית" תוך צער קצר על הרג אזרחים פלסטינים, תוך התעלמות למעשה מפשעיה של ישראל. זה היה הטבח הישראלי הגדול האחרון בעזה לפני המלחמה הנוכחית, אבל זה בהחלט לא היה הראשון.

כדי להבין טוב יותר את האלימות הללו, עלינו לחזור ל-1951; כשישראל פתחה בהתקפות הראשונות שלה על עזה. מסוף 1947 ועד קיץ 1950 גירשה ישראל מאות אלפי פלסטינים מבתיהם בשטחים פלסטיניים שונים, כולל עזה. באוקטובר 1951 פלשה ישראל לעזה, הרגה עשרות פלסטינים ומצרים, הרסה בתים ופוצצה בארות כדי למנוע ניסיונות פלסטינים לחזור לבתיהם. בזמנו, במקום לתמוך ב"זכותה של ישראל להגן על עצמה", כינו משקיפים בינלאומיים את ההרג כ"מקרה מחריד של טבח מכוון".

פשעים אלו לא היו מוגבלים לעזה. באוגוסט 1949 עצרו חיילים ישראלים שני פליטים פלסטינים; הם הרגו את האיש ואז 22 חיילים אנסו את האישה הפלסטינית ולבסוף הרגו גם אותה.

במרץ 1950 חטפו חיילים ישראלים שתי ילדות פלסטיניות וילד מעזה; הם הרגו את הילד ואנסו את הבנות ואז הרגו אותן. האלימות נמשכה במשך שנים, והובילה למקרים רבים של אונס של נשים פלסטיניות שניסו לחזור לבתיהם.

בהמשך לפשעים אלו, בשנת 1953, השליכו כוחות יחידה 101 של הצבא הישראלי פצצות לבקתות הפליטים הפלסטינים במחנה בורייג’, והרגו לפחות 20 פלסטינים, בהם נשים וילדים. באותה שנה הרגו חיילים ישראלים 70 אזרחים פלסטינים בכפר קיביה שבגדה המערבית. אפילו פרסומים פרו-ישראליים כמו ה-National Jewish Post השוו את הטבח לזוועות הנאצים.

ב-1955 תקפה ישראל בסיס צבאי מצרי בעזה והרגה 36 חיילים מצרים ושני אזרחים פלסטינים. לאחר תקיפה זו קמו תושבי עזה נגד שלטונות מצרים ודרשו נשק כדי להתגונן מפני התקפות ישראליות. הכעס הזה הביאו בסופו של דבר להיווצרותן של קבוצות נאמנות פלסטיניות שביצעו פעולות צבאיות נגד ישראל באותה שנה.

בנובמבר 1956 הפציצה ישראל את העיר חאן יונס והרגה מאות בני אדם, ואז נכנסו כוחות קרקע ישראליים לעיר והוציאו להורג את לוחמי ההתקוממת. כמו כן, במחנות הפליטים אספו את הגברים והנערים מעל גיל 15 והרגו אותם במקלעים; בין 300 ל-500 בני אדם נרצחו בטבח הזה, רובם אזרחים ופליטים של 1948.

הליך הפשע הזה נמשך עשרות שנים. ב-1967 כבשה ישראל שוב את עזה וגירשה מהאזור 75,000 פלסטינים. במהלך השנים הבאות, ישראל תפסה יותר מ-60 אחוז מהאדמות הפלסטיניות וכל משאבי המים לטובת מתנחלים יהודים והחזיקה את עזה תחת כיבוש צבאי גזעני עד 2005. לאחר מכן הפכה רצועת עזה ל"בית כלא גדול" ומאז ישראל ביצעה תקיפות אוויריות ברציפות על אזור זה והרגה אלפי אזרחים.

מ-7 באוקטובר 2023, ישראל שוב החלה בהרג המוני בעזה. עד כה, ה"ניצחון" היחיד שישראל השיגה במלחמה זו היה הרג של עשרות אלפי אזרחים ועקירתם של למעלה משני מיליון בני אדם. בעוד הפלסטינים ממשיכים לעמוד והלהתקומם למרות המחסור בנשק, הצבא הישראלי הצליח רק להרוס בתים, בתי חולים, בתי ספר ותשתיות קריטיות אחרות.

בינתיים נמשכת התמיכה הבלתי מעורערת של ארצות הברית ומדינות אירופה בישראל. היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ייק סאליבן אף הרחיק לכת וכינה את ההתקוממת הפלסטינית "אויב" של אמריקה. בינתיים, חלק מהקהילה העולמית המושפעת מהמערב ממשיך לתמוך בישראל ו"הזכות להגנה עצמית", בעוד פשעי מלחמה נגד העם הפלסטיני מתרבים מיום ליום.

מקור:

Massad, Joseph. 2024. Israel's mass murder of Palestinians in Gaza began seven decades ago. MEE.